פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת חנו עליה סביב אל יהי [לה] פלטה שלמו לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה כי אל יהוה זדה אל קדוש ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַשְׁמִיעוּ אֶל בָּבֶל רַבִּים כָּל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת חֲנוּ עָלֶיהָ סָבִיב אַל יְהִי [לָהּ] פְּלֵטָה שַׁלְּמוּ לָהּ כְּפָעֳלָהּ כְּכֹל אֲשֶׁר עָשְׂתָה עֲשׂוּ לָהּ כִּי אֶל יְהוָה זָדָה אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַשְׁמִ֣יעוּ אֶל־בָּבֶ֣ל ׀ רַ֠בִּ֠ים כׇּל־דֹּ֨רְכֵי קֶ֜שֶׁת חֲנ֧וּ עָלֶ֣יהָ סָבִ֗יב אַל־יְהִי־[לָהּ֙] פְּלֵיטָ֔ה שַׁלְּמוּ־לָ֣הּ כְּפׇעֳלָ֔הּ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר עָשְׂתָ֖ה עֲשׂוּ־לָ֑הּ כִּ֧י אֶל־יְהֹוָ֛ה זָ֖דָה אֶל־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"השמיעו אל בבל רבים" - ל' וישמע שאול את העם (שמואל טז) הזעיקו להאסף אל בבל מורים בחצים כמו יסובו עלי רביו (איוב טז)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"השמיעו" צייר שאחר שישראל נסו מארץ בבל מצוה שנית שיקבצו עמים "רבים, וכל דרכי קשת, ויחנו עליה מסביב" כדי "שאל יהי לה פליטה", שלא יניחו איש לנוס עוד מן העיר.

"שלמו לה כפעלה", הפעל הוא העסק, והמעשה הוא גמר הדבר, ושלמו לה תשלומין לפי העסק שהתעסקה, ותעשו לה מדה במדה, "ככל אשר עשתה", ומפרש "שלמו לה כפעלה, כי אל ה' זדה", העסק שלה היה מצד שזדה אל ה' לכפור ביכלתו, "וככל אשר עשתה עשו לה כי זדה אל קדוש ישראל" המעשה עצמה ששרפו בהמ"ק ועיר הקדש שהוא מעשה נגד קדוש ישראל, שבשם זה נקרא בו מצד קדושת ישראל וקדושת הקדש והמקדש השוכן בה:

ביאור המילות

"רבים". מענין רובה קשת:

"כפעלה, כאשר עשתה". הפעל, הוא העסק. והמעשה, הוא העשיה והגמר, עי' מ"ש (ישעיה ה' מ"ב), ועל העסק שלא עשה עדיין לא יצדק עשו רק שלמו:

"ה' קדוש ישראל". כ"מ שאמר ה', ידבר עליו מצד בורא העולם בכלל. ואלהי ישראל, הוא הקשר שי"ל עם ישראל (כמ"ש ישעיה א' ד' ובכ"מ). וקדוש ישראל, יציין מצד קדושת ישראל שיתקדשו על כי קדוש ה':

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"זדה" - הרשיעה אל ה'

"ככל אשר עשתה" - לישראל כן עשו לה

"השמיעו" - התאספו אל בבל רובי חצים כל דורכי קשת חנו עליה מסביב למען לא יהיה לה פליטה לבל יוכל מי לברוח

מצודת ציון

"השמיעו" - ענין אסיפה וקבוץ כמו וישמע שאול את העם (שמואל א ט"ו) וזהו לפי שאסיפת העם באה ע"י השמעת קול

"רבים" - מורים בחצים כמו יסבו עלי רביו (איוב ט"ז)

"זדה" - מלשון זדון ורשע

<< · מ"ג ירמיהו · נ · כט · >>