מ"ג ירמיהו ט ט
<< · מ"ג ירמיהו · ט · ט · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה כִּי נִצְּתוּ מִבְּלִי אִישׁ עֹבֵר וְלֹא שָׁמְעוּ קוֹל מִקְנֶה מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם וְעַד בְּהֵמָה נָדְדוּ הָלָכוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־הֶ֨הָרִ֜ים אֶשָּׂ֧א בְכִ֣י וָנֶ֗הִי וְעַל־נְא֤וֹת מִדְבָּר֙ קִינָ֔ה כִּ֤י נִצְּתוּ֙ מִבְּלִי־אִ֣ישׁ עֹבֵ֔ר וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ ק֣וֹל מִקְנֶ֑ה מֵע֤וֹף הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְעַד־בְּהֵמָ֔ה נָדְﬞד֖וּ הָלָֽכוּ׃
תרגום יונתן
רש"י
"ועל נאות מדבר" - נוה רועים שבמדברות נאות ל' נוה וכן נאות אלהים (תהלים פג) וכן לביתך נאוה קודש (שם צג)
"נצתו" - לשון ציה וכן נצתה
"נדדו הלכו" - סופן לילך חמשים ושתים שנה לא עבר איש ביהודה מגלות צדקיהו עד פקודת כורש מלך פרס חמשים ושתים שנה היו ורמז לדבר ועד בהמה חשבונה בגימטריא נ"ב והחשבון מכוון במסכת מגילהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"נדדו הלכו" - נדדו ממקומם והלכו להם כי רוב העופות ישכנו במקום אנשים כי שם ימצאו פירות ופרחי אילנות וזרעים למאכלם וכאשר יהיה שממה ילכו להם והבהמות יקחם האויב
"ועל נאות מדבר" - על חורבן אהלי הרועים אשר במדבר ארים קינה כי נעשו שממה ואין איש עובר שם ולא נשמע קול מקנה כי האויב שללם עצמו
"על ההרים" - על חורבן ההרים אשר לא צמחו ארים קול בכי ויללה
מצודת ציון
"ונהי" - ענין יללה כמו יודעי נהי (עמוס ה)
"נאות" - ענין מדור כמו בנאות דשא (תהלים כג)
"מדבר" - לפעמים אמר לשון מדבר על מקום המרעה סמוך למדבר וכן הצאן ההנה במדבר (שמואל א יז)
"נצתו" - מלשון ציה ושממהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"נאות מדבר". הנוה הוא מקום מרעה צאן לקחתיך מן הנוה מאחרי הצאן:
"נצתו". שרשו יצת. ורובו בא על הכליון שנעשה ע"י האש, ומזה הושאל על כליון של חורבן ושממה:<< · מ"ג ירמיהו · ט · ט · >>