מלבי"ם על יחזקאל כא כז
<< | מלבי"ם על יחזקאל • פרק כ"א • פסוק כ"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בִּימִינ֞וֹ הָיָ֣ה ׀ הַקֶּ֣סֶם יְרוּשָׁלַ֗͏ִם לָשׂ֤וּם כָּרִים֙ לִפְתֹּ֤חַ פֶּה֙ בְּרֶ֔צַח לְהָרִ֥ים ק֖וֹל בִּתְרוּעָ֑ה לָשׂ֤וּם כָּרִים֙ עַל־שְׁעָרִ֔ים לִשְׁפֹּ֥ךְ סֹלְﬞלָ֖ה לִבְנ֥וֹת דָּיֵֽק׃
"בימינו היה הקסם" ובכל פעם בא הקסם בצד ימיו שילך "על ירושלים", שהוא לימין, ובא הקסם על שבעה דברים,
- א) "ירושלים" שילך לירושלים לא לרבת בני עמון,
- ב) "לשום כרים" שבם לוחמים להפיל החומה,
- ג) "לפתוח פה ברצח" שלא לפתוח בדברי שלום ונחת רק שיפתח ברציחה,
- ד) "להרים קול בתרועה" שהיה אצלם סימן נצחון,
- ה) "לשים כרים על שערים" שאחר כך ישים הכרים בצד ששם השערים לשבור את השער,
- ו) "לשפך סוללה" שמשם יורו חצים אל העיר,
- ז) "לבנות דיק" שבונים חומה סביב חומת העיר לבל יכולו העם לצאת מן המצור:
ביאור המילות
"כרים. סוללה, דיק". עי' פי' למעלה (ד') והסדר הוא דיק, ואח"כ בונים סוללה, ואח"כ משימים כרים, כמ"ש למעלה שם ולקמן כ"ו ח', רק הקסם בא להפך שיתחיל בכרים, וגם ישימם על השערים כאילו א"צ לסוללה להגיח משם עם הכרים, וא"צ להקדים הדיק לסגור בעד בני העיר, כי חלשים המה, וכן אמר (י"ז י"ז) בשפוך סוללה ובנות דיק, כי נבוכדנצר שפך סוללה תחלה כפי שעלה בידו הקסם:
<< · מלבי"ם על יחזקאל · כא כז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.