מלבי"ם על חבקוק א ז

<< מלבי"ם על חבקוק • פרק א >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 



"איום ונורא הוא" - האימה בא מצד גודל הדבר עצמו, והמורא הוא שמתיראים מרעתו. והוא איום מצד עצמו, ונורא מצד הרעות שעושה. ומפרש: "ממנו משפטו ושאתו יצא":

  • נגד מה שאמר שנורא הוא, אומר שממנו משפטו יצא, רוצה לומר, שהוא אינו נוהג לפי חקת המשפט הקבועים. שיש משפטים קבועים בין העמים והמלכים, שאין למלך או לעם להתגר מלחמה על עם אשר לא חטא כנגדו, וכל-שכן אם הוא נכנע תחתיו, והם נימוסים קבועים לכל העמים. אבל הוא לא יביט על משפטי המדינות וחוקיהם, רק יקבע לו משפטים כפי רצונו, להסיר גבולות עמים, ולהרעיש ארצות; ועל-כן מתיראים מפניו.
  • ונגד מה שאמר שאיום הוא מצד עצמו, אמר כי ממנו שאתו יצא. כי יש עם המתגבר על-ידי עזרת עמים ומלכים אחרים, אשר כרתו עמו ברית, והוא אינו איום כל-כך, אחר שכוחו תלוי בכח העמים העוזרים אותו. אבל הוא - שאתו יצא ממנו בעצמו, ואינו צריך לעזר עם אחר:

ביאור המילות

"איום ונורא". האימה הוא מצד הדבר עצמו, והמורא הוא מצד הרע שיוכלו להשיג מן הדבר (עי' יהושע ב' ט', איוב ט' ל"ד, י"ג כ"א, ל"ג ז'):

"ושאתו". הוא רוממת הדבר עצמו, כמו הלא שאתו תבעת אתכם (איוב י"ג י"א):

 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.