מלאכת שלמה על אהלות ה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

בש"א הכל טמא. ומיירי שיש בעין טפח על טפח דאי לאו הכי אפי' טומאה בעין התנור טהור כדתנן בפ"ח דמס' כלים הרא"ש ז"ל גם הר"ש ז"ל פי' בפירוש כתיבת יד ישן שבא לידי וז"ל ודוקא כשיש בעינו פותח טפח פליגי דאי ליכא פותח טפח לכו"ע טהור ע"כ:

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

היתה שלימה בה"א וכו'. כעין משנה זו שנינו פ"ט דמסכת כלים וצריך לתת טעם אמאי איצטריך תנא לאשמועינן פלוגתא דב"ש וב"ה וחזרת ב"ה כאן ושם. ועי' במ"ש שם בכלים פ"ט סי' ב' בשם מהרי"ק ז"ל דלפירוש הרמב"ם ז"ל לא הוו תרתי בחד עניינא. ולקמן ברפ"ח כתבתי בשם הרא"ש ז"ל דמיירי שאין הטומאה תחת הקדרה אלא מן הצד:

בפי' ר"ע ז"ל צ"ל שהוא מציל על אוכלין ומשקים וכלי חרס שבעלי' ושבתוכי דלנפשי' בלבד וכו':

ואם פינם לכלי אחר. כך הגי' הרב בצלאל אשכנזי ז"ל:

ואם פנתה. מ"מ ואם פינתו:

חזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש וכו'. תימה אמאי חזר תנא לשנות דחזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש דודאי דלב"ה קודם חזרה הכל טהור הלגין והמשקין וכן האשה והעריבה והבצק:

כלי גללים. של צפיעי הבקר אבל כלי שיש הן בכלל כלי אבנים:

שהכל נאמנים על החטאת. ירושלמי דשבת פ' במה מדליקין ד' ה תניא רשב"ג אומר הלכות הקדש וחטאות והכשרות הן הן גופי הלכות ושלשתן נמסרו לעמי הארץ הלכות הקדש דתנינן בפ' בתרא דחגיגה אם אמר הפרשתי בתוכה רביעית קדש נאמן. חטאות דתנינן הכל נאמנין על החטאת. הכשרות דתנינן בר"פ בתרא דמכשירין על כולן עם הארץ נאמנין לומר טהורין הן ע"כ:

ומצילין עם דפנות אהלים. ופי' הר"ש ז"ל דוקא אצל דפנות אהלים מצילין כגון דפנות בית ולא אצל דפנות שאינם אהלים כגון דפנות גנה וחצר ואפי' באהלים בלא דפנות אין מצילין ע"כ:

בפי' ר"ע ז"ל צ"ל אבל נסר וסרידה שאין לה גפיים דלאו כלים נינהו וכו'. אמר המלקט כדתנן בפרק ח' ובפרק ט"ו דמסכת כלים:

שאין הכלים מצילין עם דפנות אהלים. בא ליתן טעם לתרתי בבי קמייתא הא דבאר חלקה וכוורת פתוחה טמא לפי שאין דפנות לאהלים והא דנתן עלי' נסר חלקה או סרידא שאין לה גפיים טהור לפי שכך היא הקבלה דדוקא כלים הוא דאין מצילין עם דפנות אהלים עד שיהא להן דפנות אבל דבר שאינו כלי מציל אע"פ שאין לו דפנות הרא"ש ז"ל ובתוספתא תניא ר' יהודה אומר משום ר' יהושע כשם שהכלים מצילין עם אהלים שיש להם דפנות כך מצילין עם אהלים שאין להם דפנות בד"א בכלי שיש בו טפח על טפח אבל בכלי שאין בו טפח על טפח אינו מציל וכתב הר"ש ז"ל מתני' דלא כר' יהודה א"נ מתני' בכלי שאין בו טפח ע"כ:

היה לה חצי טפח מכאן. פי' הרא"ש ז"ל בלשון ראשון שכגון שהיה חצי טפח מצד זה של הבור ומצד אחר של הבור חצי טפח אינו דופן עד שיהא לו טפח גובה סביב ע"כ:

בסוף פי' ר"ע ז"ל מיירי שאין בה דפנות טפח. אמר המלקט אבל אם יש בה טפח מצלת אע"פ שהבור חלק:

כיצד כפישה. פי' או כל כלי שאינו מקבל טומאה או פשוטי כלי עץ או גולמי כלי מתכות וכן כל אותם השנויין ברפ"י דמסכת כלים ולשון הרמב"ם ז"ל שם פכ"א כיצד כלי מהם שיש לו דופן טפח שהניחו ע"ג יתדות וכו'. והדפוסים שכתוב בהן כלי מיחם טעות גמור הוא:

על יתדות מבחוץ. סמוך לכותל שלא תהא משוכה ואם היתה פחות מטפח פלוגתא בתוספתא ר' עקיבא אומר מצלת וחכמים אומרים אינה מצלת ואבא שאול ס"ל בתוספתא דדוקא בקדרה תלויה בקורה פליגי ולא בנתונה ע"ג יתדות. הר"ש ז"ל. ופי' הרמב"ם ז"ל כפישה שהיא נתונה על היתדות מבחוץ כגון שיש בכפישה דופן טפח והניחה ע"ג יתדות חוץ לאהל וסמך פיה לדופן הבית או האהל והיתה טומאה תחתי' כלים שבתוכה טהורים אבל אם סמך פי כפישה זו או פי כלי זה שיש בו טפח לכותל חצר או גנה אינו מציל לפי שאינם כותל אהל ולפיכך כלים שבתוך הכלי טמאים שהרי האהילו על הטומאה ע"כ:

ואם היה כותל חצר או כותל גנה אינו מציל. פי' הרב ר' מנחם לפי שאינם דפנות אהלים ול"ד לכותל הבור דחשיב דפנות אהלים כיון שהבור משמשין בו תשמיש הבית ע"כ:

וקדרה תלויה בה. עי' בפי' הר"ש במתני' דבראש פירקין דבסמוך: