מחיר יין ז

<< · מחיר יין · ז · >>

פסוק ג

ג ותען אסתר המלכה וגו'. כבר כתבתי לך למעלה במקרא של ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי כי על ידי ההרגשות התלויים בחומר שהיא אסתר מרגיש השכל שהיצר הרע רצה להטעותו כי הקדמת המופת נלקח מצד ההרגשות, ולזה אמר כאן כי במשתה זו האחרון כאשר הרגיל בנפשו אלו סעודה של מצוה נתגלה למלך על ידי אסתר, רוצה לומר ההרגשות כי המן בקש להשמיד ולהרוג את עם אסתר, רוצה לומר להגופות, כמו שאמר מרדכי, ואתר ובית אביך תאבדו, אבל למלך יש לו תקנה כמו שכתבתי לעיל, ואין הצר שוה בנזק המלך כי צר לנפש ביודע אבדת גופו כמו שידוע מטעם שהנשמה עולה ויורדת עד אבדון והפסד הגוף והמשל הענין כאלו אסתר קבלה על המן בזו כי הוא בעבורה, ואמר דרך משל

פסוק ה

ה ויאמר המלך אחשורוש וגו' ותאמר אסתר איש צר ואויב וגו'. כל זה מבואר. והמן נבעת מלפני המלך והמלכה שהסכימו עליו כי אם לבערו מן הארץ. ואמר

פסוק ז

ז והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גינת הביתן וגו'. רצה לומר שצר למלך אחשורוש ששמע ביניקותו להמן ותהה על הראשונות וקם ממשתה היין, רצה לומר שהזיר עצמו מן היין ותאות העולם הזה הנמשלת במשתה היין כמו שביארתי ריש המגילה זו. והלך אל גינת הביתן שהוא השכל בהחלט כמו שבארתי ריש המגילה, והמן עומד לבקש על נפשו מאסתר המלכה וגו', רצה לומר כי מכאן ואילך אין לו שום מבוא לגבור על המלך רק על החומר לבד וממנה צריך לבקש על נפשו כי אף החומר מסכים לשכל וכלתה אליו הרעה מאת המלך. ואמר

פסוק ח

ח והמלך שב מגינת הביתן אל משתה היין. רצה לומר שמעתה השכל הולך וגובר ילך מחיל אל חיל עד שהולך מגינת הביתן שהוא כינוי אל החכמה כמו שאמרו ארבעה נכנסו לפרדס אל בית משתה היין שהוא כינוי אל התורה כמו שנאמר הביאני המלך חדריו אל בית היין, והמן נופל על המטה אשר אסתר עליה אמר שהמציא עוד תחבולה שלישית להחטיא את אסתר והמלך, וזה כי מאחר שראה שלא יוכל להחטיאו אמר לה שתמשיך אל השכל יותר מדאי ותהיה נזקק לו לגמרי מאחר שנראה בעיניה שטוב ללכת אחר בעלה ובזה גם כן יחרב העולם כמו שמבואר בפסוק לא הגידה אסתר, ולזה אמר שהמן נפל על המטה אשר אסתר עליה, רצה לומר רובץ תחת משאו כמו שנאמר כי תראה חמור אחיך נופל בדרך וגו', רוצה לומר שמעתה תרבץ אסתר לגמרי להיות נכנע לשכל לא תעשה אפילו ההכרחי לה מאחר שהסכימה ללכת אחריו וקרא זה הדבר מטה כי כדרך זו החומר מטה קצת מדרך השכל לעסוק בהכרחי לו אבל מיד תרגיש השכל ברוע עצתיו להתבונן בטענות ותחבולות הראשונות כי הבל המה, ולכן אמר מיד כי גם זו רעה רבה, ולכן אמר הגם לכבוש את המלכה עמי בבית, רוצה לומר תרצה לכבשה עמי להתיעץ לה שתהיה עמי תמיד ובזה תרצה להכשילה. ובזה פני המן חפו לגמרי כי אין לו דרך עוד להחטיא כלל, ומכאן ואילך חרבונא שהוא כח השופט כמו שפירשתי בריש המגילה מגיד תחבולות המן למלך מיד איך שרצה להפיל את מרדכי ועל ידי כן נתלה על העץ אשר הכין למרדכי, וכבר ביארתי לעיל ענין העץ ההוא ובזה חמת המלך שככה, רוצה לומר שנשלמו מדרגת השנים שהם ימי העמידה, ומגיעים ימי הזקנה אשר הם ימים שאין בהן חפץ ונתבטל אז עצת יצר הרע כי כבר תלוהו להמן ורתיחת טבעיו וחמתו ורתיחת גמו נשכך, ומה מאד מבואר כוונתינו בזה שלא תמצא בכל מגילה שכתב חמת המלך שככה, רק שתי פעמים אחד בזמן שנחו ימי העלייה כמו שאמרנו במאמר שאמר כשוך חמת המלך, והשני בזמן הנחת ימי העמידה, והוא אמרו הנה וחמת המלך שככה.