פתיחת התפריט הראשי

קרב, נגש, נגע. אלו השלשה שמות, כלומר: 'קריבה', ו'נגיעה', ו'נגישה', יהיו פעמים לעניין המגע והקרוב במקום. ופעמים יהיו לענין הדבק המדע בידוע, וכאילו ידמה לקרב גשם לגשם. אמנם עניין 'קריבה' הראשון, והוא הקריבה במקום: "כאשר קרב אל המחנה" (שמות לב יט); "ופרעה הקריב" (שמות יד י). וה'נגיעה', עניינה הראשון נגיעת גשם בגשם: "ותגע לרגליו" (שמות ד כה); "ויגע על פי" (ישעיהו ו ז, ירמיהו א ט). וענין 'נגישה' הראשון, בא איש אל איש והתנועעו אליו: "ויגש אליו יהודה" (בראשית מד יח). ועניין אלו שלושה השמות השני, הוא הדבק מדע ונגיעת השגה, לא השגת מקום. אמר מן ה'נגיעה' בעניין הדבק המדע: "כי נגע אל השמים משפטה" (ירמיהו נא ט). ונאמר מן ה'קריבה': "והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי" (דברים א יז), כאילו אמר: תודיעוני אותו; הנה כבר נעשה בהודעת הידוע. ונאמר מן ה'נגישה': "ויגש אברהם ויאמר" (בראשית יח כג), והוא היה בעניין הנבואה והתרדמה הנבואית, כמו שיתבאר (חלק א' פרק כ"א, חלק ב' פרק מ"א) מן "יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו" (ישעיהו כט יג).

וכל לשון 'קריבה' או 'נגישה' אשר תמצאנה שבאה בספרי הנבואה בין השם יתעלה ובין נברא מנבראיו, הוא כולו מזה העניין האחרון. כי השם יתעלה אינו גשם, כמו שיבוא עליו המופת בזה המאמר, ולא הוא יתברך יגש ולא יקרב לדבר, ולא דבר מן הדברים יקרב לו או יגע בו יתעלה; כי בהסתלק הגשמות יסתלק המקום, ותבטל כל קריבה ונגיעה או רחיקה, או הדבק או התפרד, או משוש, או סמיכות.

ואיני חושב עליך שיסתפק לך אמרו: "קרוב ה' לכל קוראיו" (תהלים קמה יח); "קרבת אלהים יחפצון" (ישעיהו נח ב); "קרבת אלהים לי טוב" (תהלים עג כח), שאלו כולם קריבת מדע, כלומר: השגה מדעית, לא קריבת מקום. וכן אמרו: "קרובים אליו" (דברים ד ז); "קרב אתה ושמע" (דברים ה כג); "ונגש משה לבדו אל ה' והם לא יגשו" (שמות כד ב). אלא אם תרצה שתשים מה שנאמר במשה: ונגש, שהוא יתקרב למקום מן ההר אשר שכן עליו האור, כלומר: כבוד ה', תוכל זה. אבל החזק בעיקר, כי אין הפרש בין היות האיש במרכז הארץ, או בעליון שבגלגל התשיעי, אילו היה אפשר, שהוא לא ירחק מן השם הנה, ולא יקרב לו שם. אבל הקריבה (פרק נ"ד חלק א') אליו יתעלה בהשגתו, והרחוק ממנו למי שיסכילהו. וימצאו בקרוב וברחוק מזה הצד מעלות רבות מאד, זו למעלה מזו. והנה אבאר בפרק מפרקי זה המאמר (בפרק נ"ט-ס' חלק א') איך הוא היתרון בהשגה.

אמנם אמרו: "גע בהרים ויעשנו" (תהלים קמד ה), רוצה בו, הגע דבריך בהם, על צד המשל; כמו שאמר: "וגע אל עצמו" (איוב ב ה), כלומר, הבא מכתך בו.

וכן הנגיעה ומה ששימשו ממנו בלשון, תפרשנה בכל מקום כפי עניינו, כי פעם ירצה בו נגיעת גשם בגשם, ופעם הדבקות מדע והשגת עניין אחד, כאילו המשיג דבר אשר לא היה משיגו קודם כבר קרב לדבר שהיה רחוק ממנו. והבן זה: