מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק יט
מלא — זה השם משתתף, יעשוהו בעלי הלשון בגשם שיבוא בגשם וימלאהו: "ותמלא כדה" (בראשית כד טז); "מלא העומר (לאחד) [ממנו]" (שמות טז לב), וזה הרבה. ויעשה הדבר בעניין תום זמן אחד משוער והשלמתו: "וימלאו ימיה ללדת" (בראשית כה כד); "וימלאו לו ארבעים יום" (בראשית נ ג). ויעשה בעניין השלמות בחשיבות והתכלית בה: "ומלא ברכת ה'" (דברים לג כג); "מלא אותם חכמת לב" (שמות לה לה); "וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת" (מלכים א ז יד).
ומזה הענין: "מלא כל הארץ כבודו" (ישעיהו ו ג), עניינו: כל הארץ תעיד על שלימותו, כלומר: תורה עליו; וכן אמרו: "וכבוד ה' מלא את המשכן" (שמות מ לד-לה). וכל לשון מליאה שתמצאה מיוחסת לשם היא מזה העניין, לא שיש לו גוף ימלא מקום. אלא אם תרצה שתשים 'כבוד ה׳' האור הנברא, אשר יקרא 'כבוד' בכל מקום, והוא אשר "מלא את המשכן", אין הזק בזה.