פתיחת התפריט הראשי

עמידה שם משתתף. יהיה בעניין עמידת האדם וקימתו: "בעמדו לפני פרעה" (בראשית מא, מו); "אם יעמוד משה ושמואל" (ירמיהו טו, א); "והוא עומד עליהם" (בראשית יח, ח).

ויהיה בעניין ההמנע וההפסק: "כי עמדו לא ענו עוד" (איוב לב, טז); "ותעמד מלדת" (בראשית כט, לה).

ויהיה בעניין הקיום וההשאר: "למען יעמדו ימים רבים" (ירמיהו לב, יד); "ויכלת עמד" (שמות יח, כג); "עמד טעמו בו" (ירמיהו מח, יא), התקיים ונשאר ולא נשתנה; "וצדקתו עומדת לעד" (תהלים קיא, ג), קיימת ונשארת. וכל עמידה שבאה באל יתברך היא מזה העניין האחרון: "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים" (זכריה יד, ד), יתקיימו סבותיו, כלומר מסובביו.

והנה יתבאר זה בזכרי שתוף רגל (בפרק כ"ח חלק א'). ומזה העניין אמר אל משה יתברך: "ואתה פה עמוד עמדי" (דברים ה, כז); "אנכי עומד בין ה' וביניכם" (דברים ה, ה).