מדרש תנחומא נח ב
<< · מדרש תנחומא · נח · ב · >>
ב. [ עריכה ]
"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ", כך פתח רבי תנחומא בר אבא ואמר (משלי יא, ל) : "פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׂוֹת חָכָם" א"ר יהודה הללו בשעה שהאדם מסתלק מן העולם בלא בנים הוא מיצר ובוכה, א"ל הקב"ה למה אתה בוכה מפני שלא עמדת פרי בעה"ז יש לך פרי יפה מן הבנים, אמר לפניו רבש"ע אי זה פרי שהעמדתי א"ל הקדוש ברוך הוא התורה שכתוב בה פרי צדיק עץ חיים, בנים אינו אומר אלא פרי צדיק וכן תולדותיו של אדם אלו מעשיו הטובים, וכן הוא אומר "אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים".
א"ר אבהו מצינו שהקב"ה עושה לאחרונים בזכות הראשונים, ומנין שאין לראשונים בזכות האחרונים שנאמר (בראשית ו, ח): "ונח מצא חן בעיני ה'" ובאיזה זכות בזכות תולדותיו שנאמר "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ", "וְלֹקֵחַ נְפָשׂוֹת חָכָם" זה הזן ומפרנס העני, כך דרש רבי תנחומא, אמרו רבותינו לא מת נח עד שראה העולם בישובו ועד שראה ע' אומות יוצאים מחלציו ומשם לא נזכר אלא צדקו, ולוקח נפשות חכם זה נח שזן ומפרנס את הבהמה ומה היה מאכילן, א"ר עקיבא דבילה היו כולן אוכלין כמ"ש והיה לך ולהם לאכלה, ורבותינו אמרו לא, אלא כל אחד וא' מכל מין ומין האכילם מה שלמד, הגמל תבן, והחמור שעורים, וכן כולם מה שלמד היה אוכל, הוי ולוקח נפשות חכם, יש בהמה שהיא אוכלת בשעה אחד ביום ויש בשתים ויש בשלש ויש בשליש הלילה ויש באמצעו ויש בקרות הגבר, אמרו רבותינו י"ב חדש בתבה לא ראה שינה לא ביום ולא בלילה שהיה עוסק וזן הבריות שעמו הרי "וְלֹקֵחַ נְפָשׂוֹת חָכָם":
