מדרש תנחומא הקדום/כרך א/בראשית יב א

שלמה בובר
מדרש תנחומא
הקדום והישן מיוחס לרבי תנחומא ברבי אבא על חמשת חומשי תורה
→בראשית יא א	בראשית יד א←

פרשת לך לך

[א] ויאמר ה׳ אל אברם לך לך (בראשית יב, א). (שנו רבותינו) [ילמדנו רבינו:] מהו לאדם שיקבל עליו מלכת שמים כשהוא מהלך? רב אידי ורב הונא בשם ר׳ יוסי בר יהודה בשם ר׳ שמואל, אמרו: אסור לאדם לקבל עליו עול מלכות שמים כשהוא מהלך, אלא יעמוד על רגליו ויקרא קריית שמע, וכשיגיע לברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, יתחיל ואהבת, מיד קורא מהלך ואינו חושש. אתה מוצא מי שמדקדק על המצות נוטל שכר הרבה. ואברהם היה מדקדק על המצות. אמר ר׳ אחא בשם ר׳ אלכסנדרי ור' שמואל בר נחמני בשם ר׳ יונתן, אפילו עירובי תבשילין שמרו בביתו של אברהם, שנאמר: "עקב אשר שמע אברהם בקולי [וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורתי]" (בראשית כו, ה). והלא תורה אחת היא, אלא שהיה מדקדק אחר כל מצות שבתורה. אמר הקב״ה: אתה מדקדק אחר מצותי, ותשב אצל עובדי ע״ז? צא מביניהם, (שנאמר) [מנין? ממה שקראו בענין:] ויאמר ה׳ אל אברם לך לך:

[ב] [ויאמר ה׳ אל אברם לך לך]. ר׳ ברכיה הכהן פתח: "אחות לנו קטנה" (שיר השירים ח, ח), במה הכתוב מדבר? באברהם, שכשהשליכו נמרוד לתוך כבשן האש, עד עכשיו לא עשה לו הקב״ה נסים. אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה: רבונו של עולם, הרי השליך נמרוד את אברהם לתוך כבשן האש. ר׳ אליעזר הקפר אמר: אחות לנו קטנה, מדבר באדם שקורע ולא מאחה. אברהם איחה את העולם לפני הקב״ה, שעד עכשיו לא היו לו בנים, לפיכך היה קורא "אחות". "מה נעשה לאחותנו [ביום שידובר בה]" (שיר השירים ח, ח), ביום שאמר נמרוד להשליכו לתוך כבשן האש. אמר הקב״ה למלאכי השרת: "אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף" (שם שם, ט), [אם נותן נפשו על קדושת השם נבנה עליה טירת כסף]; "ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז" (שם), ואם דל הוא מליתן את נפשו על קדושת שמי, "נצור עליה לוח ארז", מה הצורה הזו שעל הלוח נוח להטשטש, כך הוא נוח ליאבד מן העולם ואיני משגיח עליו. אמר אברהם: "אני חומה" (שם שם, י), אני נותן נפשי על קדושת שמך, מיד נתן נפשו. כיצד? היה תרח אביו עובד ע״ז, [והיה פולח להן]. אמר לו הקב״ה: אלו עובדי ע״ז, ואתה יושב ביניהם? לך לך מארצך:

[ג] דבר אחר: לך לך. זהו שאמר הכתוב: "שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך" (תהלים מה, יא). שמעי בת וראי, זה אברהם. ושכחי עמך ובית אביך, זו ע״ז, שנאמר: (הוי) "אומרים לעץ אבי אתה" (ירמיהו ב, כז). ויתאו המלך יפיך (תהלים מה, יב), זה מלך מלכי המלכים הקב״ה, ליפותך בעולם. אמר ר׳ אבין: "כי הוא אדוניך והשתחוי לו" (שם). ולמה היה אברהם דומה? לצלוחית של אפרסמון שהיא נתונה בבית הקברות, ולא היה אדם יודע מהו ריחה. מה עשה אחד? נטלה וטלטלה ממקום למקום, התחיל ריחה נודף בעולם. כך היה אברהם (היה) דר בין עובדי ע״ז, אמר לו הקב״ה: מה אתה יושב בתוך הרשעים? צא מביניהם והודיע מעשיך הטובים בעולם, שנאמר: לך לך:

[ד] דבר אחר: לך לך. אמר ר׳ לוי: מהו "לך לך"? אמר לו הקב״ה: אתה עושה למאה שנה בן, שנאמר: לך לך, ל׳ שלשים, כ׳ עשרים, הרי חמשים, שתי פעמים לך לך הרי מאה:

דבר אחר: לך לך. ר׳ יהושע בן לוי אמר: טרוף לך חיותא בעולם הזה, אבל לעולם הבא שכרך מתוקן לך:

דבר אחר: לך לך, ר׳ לוי בן חמא [אמר], אמר לו הקב״ה: נסיון הראשון ונסיון האחרון איני מנסה אותך אלא בלך לך. "לך לך מארצך" (בראשית יב, א), "ולך לך אל ארץ המוריה" (בראשית כב, ב):

דבר אחר: לך לך, אמר לו הקב״ה: לך הייתי משחר, דאמר ר׳ יהושע בן קרחה, אמר דוד: "עמך נדבות ביום חילך וגו׳ טל ילדותך" (תהלים קי, ג). אמר לו הקב״ה: עמך הייתי ביום שזיינתה שגייסת וחימשת בנשק את חיילותיך. מהו טל ילדותך? אמר ר׳ אחא אמר ר׳ חנינא: בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו. מנין? שנאמר: "עקב אשר שמע אברהם בקולי" (בראשית כו, ה), עקב בגימטריא קע״ב, וכל ימיו של אברהם קע״ה, מכאן אתה למד שבן ג׳ שנים הכיר אברהם את בוראו. אמר לו הקב״ה: כל מעשים רעים שעשית באותן שלש שנים, אני עושה אותן כטל הזה. הוי טל ילדותך:

דבר אחר: לך לך, בשבילך בראתי את העולם. אמר ר׳ תחליפא, אמר הקב״ה: בך הבטתי ובראתי את העולם, שנאמר: "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" (בראשית ב, ד), מהו "בהבראם"? באברהם בראם:

דבר אחר: לך לך אל הארץ אשר אראך, נסיון בתוך נסיון, שלא אמר לו לאיזה מקום לילך, אלא אל הארץ אשר אראך:

דבר אחר: אל הארץ אשר אראך, אמר ר׳ ברכיה הכהן ברבי, [זהו שאמר הכתוב: אשכילך ואורך בדרך זו תלך] (תהלים לב, ח), שאני אשכילך. מהו אשכילך? אתן בך חכמה, שנאמר: "למען תשכיל" (יהושע א, ז); ואורך, שאני מאיר עיניך. דבר אחר: ואורך, שאני קושטך לדרך טובה, "בדרך זו תלך איעצה עליך עיני" (תהלים שם). דבר אחר: אשכילך ואורך, מהו ואורך? אל הארץ אשר אראך, אמר לו: אברהם, אין אתה מפסיד. ואעשך לגוי גדול (בראשית יב, ב), 'ואשימך' אין כתיב כאן, אלא ואעשך, שאני בורא אותך בריה חדשה, כמה שנאמר: "ויעש אלהים את הרקיע" (בראשית א, ז), "ויעש אלהים את שני המאורות" (שם שם טז). אמר ר׳ (מנחם) [פנחס הכהן] בר חמא: אימתי עשה הקב״ה [את] אברהם לגוי גדול? כשיצאו ישראל ממצרים, ובאו לסיני וקבלו את התורה, והביט בהן משה ואמר: הרי הן עשויין כמה שהבטיח הקב״ה לזקן, שנאמר: "ומי גוי גדול" (דברים ד, ח):

[ה] דבר אחר: ואעשך לגוי גדול. מהו גדולתן של בניך? בתורה, שנאמר: "רק עם חכם ונבון וגו׳ (שם שם, ו). ואברכך, שאני בכבודי מברכך. ואגדלה שמך (בראשית יב, ב), ששמך מתגדל בעולם. והיה ברכה (שם שם), מהו והיה ברכה? ברכתך קודמת לברכתי; משהן אומרים "מגן אברהם", ואחר כך אומרים "מחיה המתים":

דבר אחר: והיה ברכה. אמר לו הקב״ה: משעה שבראתי עולמי ועד עכשיו הייתי זקוק לברך בריותי, שנאמר: "ויברך אותם אלהים" (בראשית א, כח), וברכתי לנח ולבניו, שנאמר: "ויברך אלהים את נח" (שם ט, א). מכאן ואילך אתה עשוי על הברכה, שנאמר: "והיה ברכה". ולא עשה, אלא כיון שעמד יצחק, בקש אברהם לברכו. כיון שצפה שעשו ויעקב עומדין ממנו, לא בירכו. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שהיה לו פרדס, ונתנו לאריס שיהא משמרו. והיה בתוך הפרדס אילן של סם המות, ואילן של סם חיים, דבוקים זה לזה. אמר האריס: מה אעשה? להשקות את זה ולהניח את זה איני יכול, אלא הריני מניחן עד שיבא בעל הפרדס, ומה שהוא יודע יעשה. כך אמר אברהם: אם אני מברך ליצחק, יעקב ועשו יעמדו ממנו; אלא הריני מניחו עד שירצה הקב״ה ויברכו. כיון שנסתלקו אברהם ויצחק, בירך הקב״ה ליעקב בעצמו, שנאמר: "וירא אלהים אל יעקב" וגו׳ ["ויברך אותו"] (בראשית לה, ט):

דבר אחר: והיה ברכה. אמר לו הקב״ה: עתיד אני להעמיד ממך שבט שהוא מברך את ישראל, ואיזה הוא? זה שבט לוי, שהוא מברך את ישראל. אמר לפניו אברהם: רבונו של עולם, מי מברך לאותו השבט? אמר לו הקב״ה: משהן מברכין את ישראל, אני מברכם, שנאמר: "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" (במדבר ו, כז). אמר הקב״ה לישראל: בעולם הזה שבט לוי מברך אתכם בשמי, אבל לעולם הבא אני בכבודי מברך אתכם, שנאמר: "יברכך ה׳ נוה צדק הר הקדש" (ירמיהו לא, כב):