מדרש תהלים עה

[א] "לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת מִזְמוֹר לְאָסָף".

זהו שאמר הכתוב (דברים ד, לא): "כִּי אֵל רַחוּם ה' אלקיך לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ" (דברים ט, כו): "וָאֶתְפַּלֵּל אֶל ה' וָאֹמַר יי' אלקים אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וגו'".

אמר לו הקב"ה למשה: איני משחית, שנאמר (דברים י, י): "וַיִּשְׁמַע ה' אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא אָבָה ה' הַשְׁחִיתֶךָ".

אמר אסף לפני הקב"ה רבונו של עולם, כשם שעשית למשה כן עשה לנו, שנאמר (דברים ט, כו): "יי' אלקים אַל תַּשְׁחֵת", אמר לפניו רבונו של עולם יסרני כאשר ייסר איש את בנו, שנאמר (דברים ח, ה): "כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אלקיך מְיַסְּרֶךָ", אמר לפניו: ולא עשית לנו נסים ולא הודינו לך, עשה עמנו ואז נודה לך לעולם הבא, שנאמר (תהלים עה, ב): "הוֹדִינוּ לְּךָ אלקים הוֹדִינוּ וְקָרוֹב שְׁמֶךָ", הודינו מטיב הודינו מכה, בין מטיב ובין מכה מודים אנחנו לך ושמך קרב בפינו.

(, תהלים עה א): "סִפְּרוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ"

אימתי אנו מספרים, בזמן הגאולה, שנאמר (תהלים עה, ג): "כִּי אֶקַּח מוֹעֵד אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט".

(, תהלים עה ד): "נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל ישְׁבֶיהָ אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶּלָה"

בזמן שביקש הקב"ה ליתן תורה לישראל, התחיל העולם למוג ולמוט, שמא חס ושלום לא יקבלו ישראל התורה, ויהפוך העולם לתוהו ובוהו, כיון שאמרו נעשה ונשמע, נתיישב העולם על מכונו, שנאמר "אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶּלָה".

[ב] "אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ וְלָרְשָׁעִים אַל תָּרִימוּ קָרֶן".

אמר רבי ברכיה בשם רבי לוי: כתיב (תהלים קד, לא): "יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו", בשעה שברא הקב"ה עולמו, מה כתיב: (בראשית א, לא): "וַיַּרְא אלקים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד". אין {{צ|וַיַּרְא}] אלא לשון שמחה, שכן כתיב (שמות ד, יד): "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ", וכיון שחטא אדם סלקתי שכינתי למרום, ואני הוא אלוהו של עולם ולא שמחתי בעולם כביכול, והרשעים שמחים בעולם "יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו" לעולם הבא, שמח ה' אין כתיב כאן אלא ישמח, לעולם הבא לעתיד לבא, הוי "אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ".
רבנן אמרי: זו היתה אלישבע בת עמינדב שהיתה בידה ארבע שמחות ביום אחד, ראתה משה יבמה מלך, אהרן בעלה כהן גדול, נחשון אחיה נשיא, אלעזר ואיתמר סגני כהונה, ונכנסו בניה להקריב ונשרפו, שנאמר (ויקרא י', ב): "וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה'" וכתיב (ויקרא טז, א): "אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן", נהפכה שמחתה בו ביום לצרה, והצדיקים לא שמחו בעולם הזה והרשעים שמחו, הוי "אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ".

[ג] "אַל תָּרִימוּ לַמָּרוֹם קַרְנְכֶם וגו' כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים".

בשעה שראה בלשצר (דניאל ה, ה): "פַּס יְדָה דִּי כָתְבָה" אמר תמה אני שמא מלכות מרדה בי, הה משלח לכל אפרכייא ואפרכייא ולא מצא מלכות שמרדה בו, הוי "כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים". אמר לו הקב"ה שלחת לכל אפרכיות, שמא אצלי שלחת, אני משפיל אותך, כי אני משפיל ומרים, שנאמר (תהלים עה, ח): "כִּי אֱלֹקים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים".

אמר ר' ברכיה בשם ר' לוי: מלכות זו משפיל ומלכות זו מרים, נכנסו מלכות יון ופרס ויצאה מלכות בבל.

דבר אחר:
(תהלים עה, ח): "זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים" מדבר בישראל, בשעה שהשפילו עצמן ועשו אותו מעשה ואמרו (שמות לב, א): "כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ", ונתרוממו בזה שנאמר (שמות ל, יג): "זֶה יִתְּנוּ", הוי "זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים".

דבר אחר:
(תהלים עה, ח): "זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים" משפיל משפחה זו, ומרים משפחה זו.

[ד] "כִּי כוֹס בְּיַד ה'".

יכול ריקם? תלמוד לומר: (תהלים עה, ט): "וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ".
יכול קיוהא? תלמוד לומר: (תהלים עה, ט): "חָמַר" שהוא חמור ועתיק.

ר' יודן ור' חמא ור' יצחק בשם ר' חייא אמר: לעתיד לבא הקב"ה אומר לפרעה שתה כוסך, והוא אומר לו: רבונו של עולם, כבר שתיית כוסי בעולם הזה, והוא אומר לו: מה שאתה שתית כמין אגרא אחת היתה, שנאמר (תהלים עה, ט): "וַיַּגֵּר מִזֶּה וגו'", אבל עכשיו (תהלים עה, ט): "אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ", שתית אותו ולא מצית, שנאמר (ישעיהו כט, ט): "שָׁכְרוּ וְלֹא יַיִן נָעוּ וְלֹא שֵׁכָר".
ר' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: (דברים לב, לד): "הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי" למאוסים.
אמר ר' אחא: ובאיזה כוס, זה כוס טיברי, לאו שכולו אחד דהוא שפיך כולא כחדא, אלא היך חדא קילקלתא שהיא רחבה מלמטה וצרה מלמעלה, שנאמר (יחזקאל כג, לב): "כּוֹס אֲחוֹתֵךְ תִּשְׁתִּי הָעֲמֻקָּה וְהָרְחָבָה", אתה מוצא ארבעה כוסות לטובה, וארבעה כוסות לרעה, לטובה, שנאמר (תהלים כג, ה): "דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה" (תהלים טז, ה): "ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי" (תהלים קטז, יג): "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׁא" - שנים, הרי ארבעה לטובה, ארבע כוסות של נחמה שעתיד הקב"ה להשקות לישראל לעתיד לבא, ארבעה כוסות שהן פורעניות לרשעים, "ירמיהו נא{ז{כּוֹס זָהָב בָּבֶל בְּיַד ה'" (תהלים עה, ט): "כִּי כוֹס בְּיַד ה'" (תהלים יא, ו): "וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם" (ירמיהו כה, טו): "קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה" הרי ארבעה כוסות של פורעניות שהוא עתיד להשקות לרשעים לעתיד לבא.

[ה] "וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק".

עשר קרנות הן שנתן הקב"ה לישראל:

קרן אברהם, שנאמר (ישעיהו ה, א): "אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן".
קרן יצחק, שנאמר (בראשית כב, יג): "וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו".
קרן משה, שנאמר (שמות לד, כט): "כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו".
קרן שמואל בנבואה, שנאמר (שמואל א ב, א): "וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וגו' רָמָה קַרְנִי".
קרן אהרן בכהונה גדולה, שנאמר (תהלים קיב, ט): "קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד".
קרן סנהדרין בתורה, שנאמר (חבקוק ג, ד): "קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ".
קרן הימן בלויה, שנאמר (דברי הימים א כה, ה): "כָּל אֵלֶּה בָנִים לְהֵימָן וגו' לְהָרִים קָרֶן".
קרן ירושלים בבנין, שנאמר (תהלים כב, כב): "וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי".
קרן מלך המשיח במלכות, שנאמר (שמואל א ב, י): "וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ".
קרן דוד באור יום הבא, שנאמר (תהלים קלב, יז): "שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי".

כיון שחטאו ישראל ניטלו מהם וניתנו לאומות העולם, שכל זמן שקרני רשעים קיימים, קרני ישראל גדועה, שנאמר (איכה ב, ג): "גָּדַע בָּחֳרִי אַף כֹּל קֶרֶן יִשְׂרָאֵל",

ובזמן שירים קרני הצדיקים, יגדע קרנות הרשעים, שנאמר (תהלים עה, יא): "וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ", מיד (תהלים עה, יא): "תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק", קרנו שגידעו צדיקו של עולם.