מדרש תהלים עד
<< · מדרש תהלים · עד · >>
משכיל לאסף למה אלהים זנחת. זה שאמר הכתוב (ירמיהו טו, טו): "אתה ידעת ה' זכרני ופקדני והנקם לי מרודפי אל לארך אפך תקחני". אמר ר"י: אתה ארך אפים, שנאמר (שמות לד, ו): "אל רחום וחנון ארך אפים", ואנו קצרי רוח וילודי אשה, שנאמר (איוב יד, א): "אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רוגז"; ואם אתה בא להאריך עמנו, אין בנו ממש, מתים אנחנו. וכן אסף אומר: "למה אלהים זנחתנו"; עד עכשיו עשן אפך עולה לפניך, יעשן אפך בצאן מרעיתך. אמר לו: מפני מה אתה מסתיר פניך ממנו כאדם שמסתיר פניו מן העשן? וכן הוא אומר (תהלים פ, ה): "עד מתי עשנת בתפילת עמך". ואיה צאן מרעיתך, שאמרת (יחזקאל לד, לא): "ואתנה צאני צאן מרעיתי", ששכחת אותה? זכור עדתך קנית קדם. מהו קדם? מלמד שברא את ישראל עד שלא נברא העולם, שנאמר ((תהלים צ, א): "מעון אתה היית לנו בדוד ודור, בטרם הרים יולדו".
הרימה פעמיך למשואות נצח. הרימה הפעמים, שאמרת לנו (דברים טז, טז): "שלש פעמים בשנה", הרי הם עשויות משואות.
שאגו צורריך בקרב מועדיך. אמר ר' יהושע בן לוי (ישעיהו סו, ו): "קול שאון מעיר קול מהיכל", מקטרג. ומהו מקטרג? "קול ה' משלם גמול לאויביו" (שם).
שמו אותותם אותות. אומרים: ביום פלוני אנו כובשים אותם. נטלו חיצים ועושין בהן אותות: היו יורדין בצפון, והיה הולך בדרום, ואל ארבע רוחות העולם ונופלות בדרום, ויודע שנכבשת בידו, שנאמר (יחזקאל כא, כו): "קלקל בחצים". וכל סימן שנתנו, הצליחו; הוי שמו אותותם אותות.
ואף על פי כן אינן מחזיקים לו טובה, ואומרים (דברים לב, כז): "ידינו רמה ולא ה' פעל כל זאת", שאם היו יכולים לחתור את הרקיע ולעלות למעלה, היו עושים; יודע כמביא למעלה בסבך עץ, כאילו יעלו למעלה, ותדע במה הם באים. הוי יודע כמביא למעלה בסבך עץ. ולא סוף דבר, אלא אבותיהם עשו כן, שנאמר (בראשית יא, ד): "הבה נבנה לנו עיר"; ואין עיר אלא אלוה, כמה דאמר (דניאל ד, י): "עיר וקדיש". ונגיחנו שם ונילחם עמו, שנאמר (בראשית יא, ד): "ונעשה לנו שם", ואין "שם" אלא עבודה זרה, שנאמר (שמות כג, יג): "ושם אלהים אחרים לא תזכירו", ואומר (בראשית ד, כו): "אז הוחל לקרוא בשם ה'". כך עשו הרשעים, "חשבו מזימות בל יוכלו" (תהלים כא, יב). עשו אבות פתח לבנים. וראה מה הם עושים, ועתה פתוחיה יחד בכשיל וכילפות.
בקשו לעלות בשמים ולא יכלו, ועשו עמך מלחמה בארץ, שנאמר: שלחו באש מקדשך; בשביל שלא יכלו לעלות בשמים, שלטו בארץ.
אמרו בלבם נינם יחד. מה הם אומרים? "לכו ונכחידם מגוי" (תהלים פג, ה); אלהי מי נקרא? לא אלהי ישראל? אם נאבד ישראל מן העולם, אלהי מי נקרא? לא יזכר עוד: