מדרש משלי (בובר) כה א
<< · מדרש משלי (בובר) · כה א · >>
(משלי כה א): "גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה" - אמר רבי לוי: מפני מה זכו אנשי חזקיה מלך יהודה לאריכות ימים? מפני שהיו מתונין ומיישבין את הדין, שנאמר:
(משלי כה יא): "תפוחי זהב במשכיות כסף, [דבר דבור על אפניו]".
אמר רבי חמא בר חנינא: מה תלמוד לומר "גם אלה"? אלא, מלמד שהיו מתונין בדין ומיישבין את הדין, שכל מי שהוא מקפיד בדין, סופו לשכוח את דבריו, שכן מצינו במשה רבינו, על שהקפיד לשעה, שכח את דבריו, והשיב אלעזר תחתיו, שנאמר: (במדבר לא כא): "ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה: זאת חוקת התורה אשר ציוה ה' את משה". למשה רבינו ציווה, ולי לא ציווה.
"אשר העתיקו אנשי חזקיה" - למה נאמר? שאני אומר: משלות ושיר השירים וקהלת גנוזין עד שנכתבין:
- במשלות מה הוא אומר - (משלי ז יא): "הומיה היא וסוררת, בביתה לא ישכנו רגליה, פעם בחוץ פעם ברחובות ואצל כל פינה תארוב",
- בשיר השירים מהו אומר - (שיר השירים א יג): "צרור המור דודי לי בין שדיי ילין, אשכול הכופר דודי לי בכרמי עין גדי",
- בקהלת מה הוא אומר - (קהלת יא ט): "שמח בחור בילדותך, ויטיבך לבך בימי בחורותיך, והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך, ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט".
אמר רבי יוחנן: ביקשו לגנוז ספר קהלת, שמצאו בו דברים נוטין לצד מינות: משה רבינו אמר (במדבר טו לט): "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם", ושלמה אמר (קהלת יא ט): "והלך בדרכי ליבך ובמראה עיניך". הותרה הרצועה?! לית דין ולית דיין?! כיוון שמצאו בסוף הפסוק "ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט", אמרו 'יפה אמר שלמה'.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "אשר העתיקו" - אין העתיקו אלא פירשו, כמד"א כמה דאת אמר - כמו שאתה אומר (בראשית יב ח): "ויעתק משם ההרה", אין צריך לומר (איוב ט ה): "המעתיק הרים ולא ידעו".
והלא דברים קל וחומר, ומה אם משה רבינו, אבי הנביאים ואבי החכמים, על שהקפיד לשעה שכח את דבריו, קל וחומר לשאר בני האדם.
בן עזאי אומר: עמדת על דבריך - ביטלתם.
<< · מדרש משלי (בובר) · כה א · >>