מגן אברהם על אורח חיים תקעה

סעיף א עריכה

(א) ראוי לכך:    ומשמע דאין חייבים להתענות והקשה הרב"י דהא בגמ' משמע דחייבים להתענו' ולק"מ דהתם קאי את"ח ששואלין אותן דבר הלכ' בתלמודו ואומר' אבל אם לא הגיע לכלל כך אין מחויב להתענו' אלא שאם רצה מתענ' ולית ביה משום יוהרא כנ"ל ברור בגמ':

ודע דרשב"ג קאמ' בגמ' דכל אדם אפי' אינו תלמיד רשאי להתענות וצ"ל הטעם דהרואה אומ' שמתענה בלא"ה כי הרב' בני אדם מתעני' וכ"מ ספ"ב דברכות לרב שישא וכ"מ רס"י תקע"ד דההולך ממקום שמתענים למקום שאין מתענים יתענה ולא חיישי' למחלוקת דכל אדם יש לו רשות להתענו' וא"כ צ"ע דבסוף סי' תקנ"ד פסק כרשב"ג לענין מלאכה בט"ב וא"כ גם הכא הל"ל דכל אדם רשאי להתענו' גם על הטור ק' דבסי' ע' פסק כרשב"ג ולא כבריית' (וצ"ל) דתענית ל"ד למלאב' דמ"מ הרואה שמתענה מוכחא מלתא שעושה מפני הגשמים והוי משום יוהרא ועמ"ש סי' תקפ"א ס"ב ועמח"מ סי' קס"ב בב"י דלפעמי' פוסקי' דלא כרשב"ג ובתי"ט פ"ד דפסחים:

סעיף ג עריכה

(ב) מבע"י:    כמו ביה"כ (טור) ומיהו ל"ד דביה"כ צריך להוסיף מעט משא"כ כאן אבל ביה"ש שלו אסור כדאי' בפסחי' ד' נ"ד:

(ג) בתשמיש המטה:    אפי' עדיין אין רעב בעולם עיין סוף סי' תקע"ד:

סעיף ד עריכה

(ד) המוכרו' מאכל:    מדלא כ' מאכל ומשתה כמש"ל בהג"ה ש"מ דס"ל דחנות של משת' אסור לפתוח רק מטין דהא יכולין לקנותו בע"ש משא"כ מאכל שצריך הכנ':

סעיף ה עריכה

(ה) לא בג' ראשונו':    דלא תקיף רוגזי' כולי האי ואחרונו' כיון דז' נינהו לא מצו עוברות ומניקות למיקם בהו (רש"י) וק' יתענו עכ"פ ג' תעניו' וצ"ל כיון שא"א להתענו' כולם אין מחויבי' להתענו' כלל וכ"מ ממש"ל סי' תקע"ז ועיין סי' תקע"ו סי"ד וא"כ אם ציבור גזרו ג' תעניו' ויש אדם חלש שאינו יכול להתענו' כלם א"צ להתענו' כלל וצ"ע:

סעיף ז עריכה

(ו) של שמחה:    קאי גם אמשא ומתן דאינו אסור אלא של שמחה וכמ"ש סי' תקנ"א:

(ז) וממעטין באירוסין:    פי' שאין מארסין כלל (ב"י תו'):

סעיף ח עריכה

(ח) מתענין:    ולא מתריעין [ב"י]:

סעיף ט עריכה

(ט) בד"א כו:    אפי' עונו' הגשמים שלהם אחר שבועו' (ב"י רשב"א) עמ"ש סי' קי"ז:

סעיף י עריכה

(י) בח"ל:    שאין להם נשיא שיגזור עליהם:

סעיף יא עריכה

(יא) יאכלו וישתו:    שא"א הלל הגדול אלא בנפש שבע' וכרס מלאה ודוקא בשעת התפלה אבל קודם התפלה שרי ולכן אמרי' ליה בפסוקי דזמרה בשחרית בשבת (תוס') ובמקום דשכיח שכרות אומרים הלל הגדול ואח"כ אוכלין ושותין (ב"י גמ') ונ"ל דה"ה אם רצו רוב הציבור להשלים יאמרו הלל הגדול קוד' אכילה:

(יב) הלל הגדול:    הם כ"ו כי לעולם חסדו, וחותמין מודים אנחנו לך על כל טפה וכו' כמ"ש סי' רכ"א (הרי"ף) והר"ן כתב דשוב א"צ כל יחיד לברך וכתב בפסקי התוס' דיש להתחיל שיר המעלות הנה ברכו וגו' העומדים בבית ה' בלילות מפני ששירת הגשמים בלילות ואומר מעלה נשיאים מקצ' הארץ וגו':

סעיף יב עריכה

(יג) שלאחר תענית' לא:    דלא נענו מכח התעני' רק משמיא דרחימו עלייהו:

סעיף יג עריכה

(יד) א"א הלל:    דזה לא מקרי התחל' להתענות עיין סי' תקס"ה: