מגן אברהם על אורח חיים תקעו
סעיף א
עריכהכתב הרמב"ם מ"ע מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות עכ"צ שלא תבוא שנאמר והרעותם בחצוצרו' וגו' ומד"ס להתענו' וכו' ומריעים בחצוצרו' בלבד בגבולין וכתב המ"מ והמחוור כדברי הרשב"א או שופר או חצוצרות עכ"ל ואני תמה למה אין אנו נוהגין לתקוע בעת צרה ואף על פי שאין ת"צ בבבל מ"מ הלא מדאוריית' מצוה לתקוע בלא תענית:
סעיף ב
עריכה(א) דבר בא"י: דכיון דגביר' לוקה שפחה לכ"ש וסוריא אינה בכלל א"י דכיבוש יחיד לא שמיה כיבוש כמ"ש ביורה דעה סי' קנ"א ס"ח:
(ב) ולא במקצתה: דהא איכא גבירה ג"כ דאינה לוקה: האידנא אין מתענין כלל בשעת הדבר דמנוסה הוא כשאינו אוכל ושותה קולט ח"ו שינוי האויר ועיין ביורה דעה סימן שע"ד:
סעיף ה
עריכה(ג) על החולאים: וה"ה כשאבעבועות פורחי' בתינוקות ומתים יש לגזור תעני' וכבר חבר הגאון מוהר"ר משה סליחה ע"ז ובשל"ה כ' דכל אחד יבריח בניו מן העיר בעת הזאת ואם לא עשו זאת הן חייבין בנפשותם:
סעיף ו
עריכה(ד) ב' בני אדם: שנאמר ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ:
(ה) באגם: הוא מלא קנים ואילנות קטנים:
סעיף ח
עריכה(ו) ירקון: תבואה שהכסיפו פניה. שדפון רוח שמריק הזרע מן התבואה:
(ז) פי התנור: פי' תבואה שראויה לעשות פת כמלא פי תנור ובגמ' אבעי' להו אם ר"ל ככיסוי התנור או כשורות הלחם הדבקים בפי התנור זה אצל זה א"נ זה למעלה מזה:
(ח) באותו הפרכי': ודוקא במכה מהלכ' אבל בשאינ' מהלכת מתענין ולא מתריעים כמ"ש סי"ב:
סעיף יב
עריכה(ט) סביבותיה: היינו באותו הפרכיא כמ"ש ס"ח:
סעיף יד
עריכה(י) ולא קטנים: צ"ע דהא לעולם אין מתענין קטנים ואפשר דמיירי שהם בני י"ג ואפ"ה קרו להו קטנים כל שלא הגיעו לגבורת אנשים וכן נוהגים שאין גוזרים כל פחותים מי"ח לזכר וט"ו לנקיבה:
סעיף טו
עריכה(יא) ב' צרות: אבל כשיש צרה א' יכולים להזכיר בתפילה גם צרות אחרות וכ"ה בכמה פיוטים וסליחו':
סעיף טז
עריכה(יב) בכל יום תענית וכו': תמה אני למה אין עושין כן בזמנינו וידוע שזה עיקר התענית כמבואר בישעי' סי' נ"ח ובגמר' ובמשנ' פ"ב דתעני':