פתיחת התפריט הראשי

מגן אברהם על אורח חיים תס

סעיף אעריכה

ז"ל מהרי"ל אל יסייע עכו"ם חש"ו לא בלישה ולא בעריכה ולא באפיי' עכ"ל משמע דוקא אלו ג' מלאכות דמיוחדות לפת כדאי' במתני' פ"ג דפסחים אבל נקוב שמנקבים המצות אין קפידא אבל במהרי"ל כתוב וכן כל תיקונים אסור דבעי' שימור לשם מצוה ע"כ ומיהו י"ל דג"כ נקוב מותר ואינו מוכרח וז"ל הרשב"א סי' כ"ו צריכי' שימור לשם מצוה ע"כ בין שיעור דלישה בין שימור דמעידן קצירה ולכן חלות תודה אין יוצא בהן ולכן פסול בעכו"ם עכ"ל ופסק הב"ח דאפי' בדיעבד לא יצא י"ח בעכו"ם ומיהו היכא דא"א בע"א יניח העכו"ם ללוש בפניו וכ' ב"י בשם הרשב"א דאפי' ישראל עע"ג לא מהני אבל בסימן י"א ס"ב וסימן ל"ט ס"ט ס"ל להרא"ש דמהני בעע"ג ולכן נ"ל כמ"ש הב"ח דאם א"א בע"א מותר ע"י עכו"ם שישראל יעמוד ע"ג ויאמר לו לעשות לשם פסח וטוב שיסייע קצת ומ"מ מוטב לעשות ע"י קטן מע"י עכו"ם וע' ביבמות דף ק"ד ע"ב:

סעיף בעריכה


(א) הרא"ש כו':    דאמרי' רפ"ב דקדושין מצו' בו יותר מבשלוחו עיין סי' ר"ן:

סעיף געריכה


(ב) כל פירורים:    דפרורי בצק מתכבדין יחד ונדבקין וחשיבי משא"כ פירורי לחם דלא חשיבי (מהרי"ל) (ב"ח דלא כע"ש) ע' סי' תל"ד ס"ב וסי' תמ"ב ס"ח וידרסם ברגליו בעפר קודם שיבואו לידי חימוץ דאם יבואו לידי חימוץ צריך לשורפן (ש"ל) עיין רסי' תמ"ה:

יזהר לנערם מהשלחן שלא יתערבו בבצק:

אם אמר פירורין הפקר אינו כלום דמשמע מעצמן הן הפקר רק יאמר יהיו הפקר (ד"מ מהרי"ב מט"מ של"ה) ועיין באבן העזר סי' קמ"א סעיף ס"ג איזה לשונות מועילים ויש ליישב מנהג העולם מאחר דאיתא בגמרא פירורין א"צ ביטול דממילא בטלי אך שאנו מחלקינן בין פרורי לחם לפרורי בצק כמש"ל לכן אומרים פירורין הפקר פירוש שגם אלו אצלם כשאר פירורין שממילא הן בטלים כנ"ל ליישב המנהג ומכל מקום יש לומר כמ"ש בש"ע ועל כל פנים צריך שיאמר בלשון שמבין וכמ"ש סי' תל"ד ס"ב:

סעיף דעריכה


(ג) במסרק:    פי' אף על פי שהוא כעין ציור שרי כיון שאינו מכוין לצייר וקצת נהגו בח"ה לעשות ציורים ואינו נכון וכ' מהרי"ל דאסור לעשו' בדפוס שהבצק נכנס בדפוס ומתחמץ עכ"ל וצ"ל דהא דקא' בגמ' אפשר יעשנ' בדפוס היינו בדפוס העשוי כשיני מסרק ולא בדפוס שעושין בו מיני מתיקה:

סעיף העריכה


(ד) עבה טפח:    נ"ל דבדיעבד מותר דהא כל הפוסקים השמיטוהו אלמא ס"ל למסקנא דגמ' דמוקי לה פת מרובה א"כ שרי לעשות פת עבה לכן אין לאסו' בדיעבד:

סעיף זעריכה


(ה) אין ליתן:    שהרי יוצא מהם ליחה ומעכבת אפייתו ואפי' הביצ' מבושלת קרוב הדבר לאסור שמעכב אפייתו וי"א שה"ה שאסור ללוש העיס' עם זרעים (ב"י א"ח) ומשמע מל' הש"ע שכתב אין ליתן ביצים וכו', משמע דלכתחל' אסור ובדיעבד שרי וכ"מ ס"ו שכ' אין להקל וכו' משמע דבדיעבד שרי ופנאדי"ש היינו שממולא בבשר ואפ"ה שרי בדיעבד ולא אמרינן שמעכבת אפייתו מיהו למנהגנו שאנו אוסרין מצה כפולה מפני שמעכבת אפייתו נ"ל דיש לאסור ג"כ כשנתן בתוכו בצים שלימים או בשר ועוד דמי פירות עם מים ממהרין להחמיץ כמ"ש סי' תס"ב אבל נתן לתוכה זרעונים שאינם חדים אפי' אינם כתושים שרי בדיעבד דדבר קטן כזה אין מעכב אפייתו מידי דהוי אגחלים ואבנים קטנים שבאין לפעמים תוך המצה וכן משמע סוף סי' תנ"ה אף על פי שיש לדחות דמיירי שם בתבלין כתושים מ"מ נ"ל עיקר מ"ש וגם בגמרא שם מוקי ודאפיש לה תבלין המקום אחד ועיין בתוס':