שולחן ערוך אורח חיים תמב ח


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

היו בו שני חצאי זיתים בב' מקומות וחוט של בצק ביניהם:
רואים כל שאילו ינטל החוט ניטלין עמו - חייב לבער, ואם לאו -אינו צריך לבער.

במה דברים אמורים? בעריבה, אבל בבית אף על פי שאם ינטל החוט אין ניטלין עמו - חייב לבער, מפני שפעמים מקבץ אותם.

היה חצי זית בבית וחצי זית בעליה, חצי זית בבית וחצי זית באכסדרה, חצי זית בבית וחצי זית בבית שלפנים ממנו - הואיל ואלו החצאי זיתים דבוקים בכתלים או בקורות או בקרקעות - אינו חייב לבער, אלא מבטלו בלבו ודיו.

מפרשים

 

הואיל ואלו כו' דבוקים. אבל אם אינם דבוקים חייב לבער דשמא יתגלגלו להדדי:

אלא מבטלו כו'. דזה הוה בעיא בגמרא ולא איפשטא ולקולא אם ביטלו ואם אירע שלא ביטל כלל חמץ שלו ונודע לו זה אחר זמן שאין יכול לבטל נראה דחייב לבער בכל גווני דאז הוי ספיקא דאורייתא:


 

(יא) א"צ לבער:    ודוקא במקום העשוי לחזק עס"ז:

(יב) הואיל ואלו וכו':    כתב הרא"ש דל"ד נקט דאפי' אין דבוקים א"צ לבער כיון דהוי פחות מכזית והמ"מ והרמ"ך והכ"מ כתבו דוקא כשדבוקים דה"ל כמו עשוי לחזק ופשוט דאפי' פחות מכזית צריך ביטול ואם לא ביטלם צריכים ביעור וע' מ"ש סי' ת"ס ס"ג:

(יג) מבטלו בלבו:    כיון דזה היא איבעיא בגמ' אם מצטרפין ולכן כיון שביטל ה"ל אח"כ ספיקא דרבנן וא"צ לבדוק ועמ"ש סי' תל"ט:
 

(יב) אלא מבטל:    ואם אירע שלא ביטל חמץ חייב לבער בכל גוונ'. ט"ז.
 

(לד) כל שאילו ינטל החוט וכו':    דהיה החוט עב וע"כ הוא מצרפן והוי כזית במקום אחד ולכן אינו מועיל אפילו היה עשוי לחזק:

(לה) אינו צריך לבער:    ודוקא בשהיו במקום העשוי לחזק העריבה דאל"ה הכלי מצרפן וכנ"ל:

(לו) שפעמים מקבץ אותם:    בעת שמכבד הבית והוי במקום אחד:

(לז) דבוקים וכו':    ר"ל בגומות שיש בהן כדי להשוותן והוי כמו עשוי לחזק דמבואר לעיל בס"ז דבזה אינו חייב לבער אא"כ יש כזית במקום אחד וי"א דאפילו אין דבוקים א"צ לבער כיון דהוי פחות מכזית כ"א ואחד במקומו ולא חיישינן בזה שיתקבצו במקום אחד. ומ"מ ביטול צריך לכו"ע ואם לא ביטל קודם זמן איסורו צריך לבער אח"כ:

(לח) מבטלו בלבו ודיו:    דזהו בעיא בגמרא אם מצטרפין ולכן כיון שביטל אח"כ הו"ל ספיקא דרבנן וא"צ לבדוק:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש