מגילת תענית ג

<< · מגילת תענית · ג · >>

חודש סיון

חודש סיוןעריכה

יזעריכה

בשבעה עשר בסיון אחידת כבישת. כלומר נכבשה מגדל צור.
זו קסרי בת אדום היושבת בין החולות, היא היתה יתד רעה לישראל בימי יונים, וכשגברה יד בני חשמונאי כבשוהו, והוציאום משם, והושיבו ישראל בתוכה. ואותו היום שכבשוהו עשאוהו יום טוב.

טו-טזעריכה

בחמשה עשר ביה ובששה עשר ביה גלו אנשי בית שאן ואנשי בקעתא.
ואף הם היו לישראל יתד רעה בימי יונים כלפי הערביים, מפני שלא נתחייבו גלות בראשונה ולא הגלה אותם לא יהושע בן נון ולא דוד מלך ישראל. וכיון שנתחייבו גלות, גברה ידם של בית חשמונאי והגלו אותם. ואותו היום עשאוהו יום טוב. ששמחה היא לפני המקום שמלכות הרשעה נעקרה מן העולם, שנאמר (עובדיה א, כא): "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה". (תהלים י, טז): "ה' מלך עולם". ועד אימתי כשי"אבדו גוים מארצו". ואומר (שם  קד, לה) "יתמו חטאים מן הארץ וגו'".


כהעריכה

בעשרים וחמשה בוא איתנטילו דימסנאי עוררין מיהודה וירושלים
כשבאו בני ישמעאל לעורר על ישראל על הבכורה, ובאו עמהם שתי משפחות רעות כנעניים ומצריים, אמרו מי ילך וידון עמהם, אמר להם גביהא בן פסיסא שוער הבית לחכמים אני אלך ואדון עמהם. אמרו לו הזהר שלא תחלוט את ישראל, אמר להם אלך ואדון עמהם, אם ינצחוני, אמרו להם הדיוט שבנו נצחתם. אמרו ישמעאלים, כתוב בתורה (בראשית טו, יח): "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת" ואנו מזרעו של אברהם, שישמעאל בן אברהם ונחלוק עמכם. השיב להם גביהא בן פסיסא, כתוב (שם כה, ו) "וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת". וכתוב בתורה (שם, ה) "וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק". ברחו להם. אמרו מצריים כתוב בתורה ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב החזירו לנו את שלנו. השיב להם גביהא בן פסיסא ארבע מאות ושלשים שנה שנשתעבדו ישראל אצלכם שש מאות אלף רגלי ותנו לכל אחד מהם מאתים זוז בשנה שהם שמנה מאות וששים רבוא מנה לכל אחד ואחד ונחזיר לכם את שלכם יצאו כלם בפחי נפש. בקש אלסכנדרוס מוקדון לעלות לירושלם אמרו לו כותיים שרי יהודה אין מניחין אותך ליכנס לבית קדשי הקדשים שלהם מפני שאתה ערל מה עשה גביהא בן פסיסא עשה שני אנפילאות זהב ונתן בהם שתי אבנים טובות [שהן שוות] חמשת רבוא מנה כסף וכיון שהגיע להר הבית אמר לו אדוני המלך אתיר מנעליך ואנעלך האנפילאות הללו שהרצפה חלקה משהגיע לבית קדשי הקדשים אמר לו מכאן ולפנים אי אפשר ליכנס אמר לו אני נכנס וכשאצא אשוה לך גביהתך אמר לו אם אתה עושה כן רופא אומן תקרא ושכר הרבה תטול. אמרו לא זזו משם עד שהכישו נחש. אמרו לו חכמים עליך הכתוב אומר ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך, וכתיב חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי דבר.

מסורת חכמיםעריכה


ויכוח גביהה בן פסיסא והאומות:

.


הגהות תוספות חדשיםעריכה

הערה א: בכ"ה ביה כשבאו בני ישמעאל וכולי, ובאו עמהם שתי משפחות רעות כנעניים ומצריים וכו:    מהכא משמע דבאו אלו שלש משפחות רעות בפעם אחת בכ"ה בסיון, ובמסכת סנהדרין (דף צא.) משמע דבשלשה זמנים באו מדקתני שוב פעם אחת באו וכו' ושוב פעם אחת באו וכו'. וקתני התם דבני אפריקא זו כנעניים באו בכ"ד בניסן. ואין לומר דשתי פעמים באו זמן של זה לאו זמן של זה והא דלא תקנו בשתי הזמנים יום טוב משום דבפעם שני היה גלוי וידוע שתשובתם יהיה מתקבלת מפעם הראשון על כן אינו חשוב לקבוע י"ט בשביל הניצוח השני, ובפעם השני באו בכ"ד בניסן ועך מעשה דהכא דהוה בכ"ה בסיון היה בראשון ומשום הכי קתני עך מעשה בזמן הזה ולא האידך -- כי לא נעשה המגילה זו לספורי מעשיות רק לומר בשביל הך מעשה עשאוהו יום טוב בו ביום. דהא מדכתב רש"י שם וז"ל ובמגילת תענית חשיב להו כל אותן ימים שנעשה בהם נסים לישראל וקבעום יום טוב, להכי קאמר הכא בכ"ד בניסן לומר דיום טוב הוא וכולי, עכ"ל. נראה מדבריו דסבירא ליה דחד מעשה הוא הכא והתם, שקבעום בשביל יום טוב. והכי משמע התם בגמרא דקתני בכ"ד איתנטילו דימסנאי מיהודה ומירושלים. ואי דמעשה דהתם היה אחר מעשה דהכא כנ"ל לא איתנטילו אז דימסנאי מיהודה ומירושלים משום מעשה דהתם אלא כבר קודם לכן במעשה דהכא.