בראשית רבה סא ז
<< · בראשית רבה · סא · ז
ז. [ עריכה ]
"ולבני הפילגשים וגו'",
בימי אלכסנדרוס מוקדון באו בני ישמעאל לעורר על ישראל על הבכורה, ובאו עמהם שתי משפחות רעות, כנענים ומצרים, אמרו מי הולך ודן עמהם, אמר גביעה בן קוסם אני הולך ודן עמהם, אמרו לו הזהר שלא תחליט להם את הארץ, אמר אני הולך ודן עמהם, אם נצחתי אותם הרי מוטב, ואם לאו אתם אומרים מה הגרוע הזה שיעמיד עלינו, הלך ודן עמהם, אמר להם אלכסנדרוס מוקדון מי תובע מיד מי, אמרו ישמעאלים אנו תובעים מידן ומתורתן אנו באים עליהם, כתיב (דברים כא, יז): "כי את הבכר בן השנואה יכיר", וישמעאל בדין שיטל פי שנים. אמר לו גביעה בן קוסם, אדוני המלך, אין אדם עושה מה שהוא רוצה לבניו, אמר לו הן, ואמר לו והכתיב ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק. אמרו לו והיכן שטר שלוח שחלק בין בניו, אמר להם ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות. ונסתלקו משם בבשת פנים.
אמרו כנענים מתורתן אנו באים עליהם, בכל מקום כתיב ארצה כנען, ארץ כנען, יתנו לנו את ארצנו. אמר להם גביעה בן קוסם, אדוני המלך אין אדם עושה לעבדו מה שהוא רוצה, אמר לו הן, אמר מה כתיב (בראשית ט, כה): "ארור כנען עבד עבדים וגו'", הרי הארץ שלנו והם עבדים לאדוני המלך, ונסתלקו משם בבשת פנים.
אמרו מצרים מתורתן אנו באים עליהם, ששים רבוא יצאו מאצלנו טעונים כלי כסף וכלי זהב, דכתיב (שמות יב, לו): "וינצלו את מצרים", יתנו לנו את כספינו ואת זהבינו. אמר לו גביעה בן קוסם אדוני המלך ששים רבוא בני אדם עשו אצלם מאתים ועשר שנים, מהם כספים ומהם זהבים שנוטלין בשכרן דינר ליום, ישבו פילוסופים וחשבו ולא הגיעו למאה שנה עד שנמצאת ארץ מצרים לטמיון, ונסתלקו משם בבשת פנים.
בקש לעלות לירושלים אזלון כותאי ואמרו ליה הזהר שאינן מניחין אותך להכנס לבית קדש הקדשים שלהם, וכיון שהרגיש גביעה בן קוסם, הלך ועשה לו שתי אנפלאות ונתן בהם שתי אבנים טובות שוות שתי רבואות של כסף, וכיון שהגיע להר הבית אמר לו אדוני המלך שלף מנעליך ונעל לך שתי אנפלאות, שהרצפה חלקה שלא תחליק רגליך, וכיון שהגיע לבית קדש הקדשים אמרו לו עד כאן יש לנו רשות לכנס מכאן ואילך אין לנו רשות לכנס. אמר לו לכשאצא אני משוה לך פדחתך [נסח אחר: גביעתך, אמר לו אם כה תעשה רופא אמן תקרא ושכר הרבה תטל."וישלחם מעל יצחק בנו", אמר להם כל מה שאתם יכולים להזריח תזריחו, שלא תכוו בגחלתו של יצחק, אבל עשו על ידי שבא ונזדווג ליעקב, נטל את שלו מתחת ידו, הדא הוא דכתיב (ישעיה כג, ז ח): הֲזֹאת לָכֶם עַלִּיזָה מִימֵי קֶדֶם קַדְמָתָהּ יֹבִלוּהָ רַגְלֶיהָ מֵרָחוֹק לָגוּר מִי יָעַץ זֹאת עַל צֹר הַמַּעֲטִירָה וגו'.
אמר רבי אלעזר כל צור שכתוב במקרא מלא, בצור מדינה הכתוב מדבר. חסר, ברומי הכתוב מדבר. המעטירה, רבי אבא אמר הקיפוה בעטרה, ורבי ינאי אמר בשם רבי שמעון בריה דרבי ינאי הקיפוה כובין.