מ"ג תהלים קלח ב


<< · מ"ג תהלים · קלח · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשתחוה אל היכל קדשך ואודה את שמך על חסדך ועל אמתך כי הגדלת על כל שמך אמרתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְאוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶשְׁתַּחֲוֶ֨ה אֶל־הֵיכַ֪ל קׇדְשְׁךָ֡
  וְא֘וֹדֶ֤ה אֶת־שְׁמֶ֗ךָ
  עַל־חַסְדְּךָ֥ וְעַל־אֲמִתֶּ֑ךָ
    כִּֽי־הִגְדַּ֥לְתָּ עַל־כׇּל־שִׁ֝מְךָ֗ אִמְרָתֶֽךָ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי הגדלת על כל שמך אמרתך" - שמך בעל גבורות קנוא ונוקם ואמרת הבטחת טובך וחסדך הגדלת על כל שמך אמרתך שאתה מעביר לנו על מדותיך וסולח לנו

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אשתחוה - יש אומרים: כי היכל קדשך - השמים וזה רחוק, בעבור אשתחוה.

והנכון: שהוא המקום שהיה שם הארון, מצאנו בכל ספר כל שמך בקמץ חטף, על כן לא דבר נכונה המפרש שאמר כי הגדלת על כל בחולם. והפעול שמך ותחסר וי"ו ואמרתך. והנכון בעיני: כי יש לשם הנכבד שמות תואר, כמו: אדני הקמוץ גם אלהים ואל שדי רק שם העצם הוא הנכתב ואיננו נקרא, הוא הנכבד והנורא על הכל וזה השם לא נודע, עד שבא משה אדונינו והשם אמר לו זה השם וזה הוא ואודה את שמך - שהוא שם העצם.

והנה הטעם כי הגדלת על כל - שם שיש לך שהם שמות התואר השם הנכבד שאמרת.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ועל אמתך" - על שאתה מאמת אמרי הבטחתך לקבל שבים

"כי הגדלת על כל שמך אמרתך" - כי הנה כל שמות המקום ב"ה מורים על מרבית גדולתו והמורד במלך גדול הלא אחת דתו להמית ואין מועיל שום פיוס ולזה אמר כי אתה הגדלת על כל שם שיש לך המורה על הגדולה ומאשימים את החוטא מאוד הנה על כולם הגדלת אמרתך שהבטחת לקבל שבים ועם כי מלך גדול אתה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ב) "אשתחוה", ונגד ההנהגה השנית שהיא באמצעות הטבע, מצייר שאינו עומד נגד אלהים בהודאתו, כי המלך מסתתר בהיכלו, ר"ל בשמים, ולפניו עומדים שלוחיו שהם שרי המערכת אשר באמצעותם ישגיח ויעשה נסים נסתרים, ובזה אשתחוה אל היכל קדשך. ואודה את שמך. כי המלך יושב בהיכלו בחדרי חדרים והוא עצמו בלתי נודע רק שמו, (ומבואר אצלנו תמיד שהשם יצייר את הענין שבו נודע ונתפרסם, ולא עצמו, ואצל ה' יצייר ההנהגה הרגילה הטבעיית), ונגד ההנהגה הראשונה אמר על חסדך, ונגד השניה אמר על אמתך, שכבר התבאר שחסד מציין הנהגה הפלאיית, ואמת מציין הנהגת הטבע. כי הגדלת, ר"ל הגם ששמך (שזה מורה ההנהגה הטבעיית) גדול מאוד, וגם ע"י פרסום שמך בהנהגה הקבועה ההולך בדרך הטבע התגדלת ונודעת לעיני רבים עמים, בכ"ז אמרתך היינו בעת שיתגלה אמרתך, שלא כמלך המסתתר בהיכלו רק כמלך המתגלה ופוקד והכל שומעים אמרותיו ופקודותיו, ר"ל בעת תענה אל הצדיקים המתפללים אליך ותעשה להם נסים שלא ע"פ הטבע, זה הגדלת על כל שמך, זה גדול יתר מאד מן שמך הנודע ע"י ההנהגה הרגילה הטבעיית, עתה באר מה היא אמרתך שהזכיר. היא.

 

<< · מ"ג תהלים · קלח · ב · >>