מ"ג תהלים קכג ד


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רבת שבעה לה נפשנו הלעג השאננים הבוז לגאיונים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רַבַּת֮ שָֽׂבְעָה־לָּ֢הּ נַ֫פְשֵׁ֥נוּ
  הַלַּ֥עַג הַשַּֽׁאֲנַנִּ֑ים
  הַ֝בּ֗וּז לגאיונים [לִגְאֵ֥י יוֹנִֽים]׃

תרגום (כל הפרק)

סוגעת שבעת לה נפשנא, תלעובה דשלוין, מבסרניא וגיותניא.

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

הלעג השאננים – לעג הגויים השאננים שבענו.

הבוז – שבזו את גיא היונים, היא ירושלים.

לגאיונים – כתיב חד וקרינן תרין.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

רבת – מידת זמן. הלעג השאננים – כמו הספר המקנה, הלעג לעג השאננים, והבוז בוז לגאיונים. והיא מילה אחת, כמו עליונים, מגזרת גאה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"השאננים" - ענין ההשקט והמנוחה, כמו "שאנן מואב" (ירמיהו מח)

"לגאיונים" - היא מלה מורכבת, מלשון 'גאוה' ומלשון 'אונאה' וגזל, כמו "ואיש לא יונה" (יחזקאל יח

מצודת דוד

"רבת" - הרבה שבעה נפשנו מן הלעג של עובדי הכוכבים, היושבים שאנן ושקט.

"הבוז" - מן הבזיון אשר הוא לגאי יונים, רוצה לומר: אשר עובדי הכוכבים הגאים והמאנים ומבזין אותנו. וכפל הדבר במלות שונות למרבית הבזיון.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רבת", זה רע וגדול יותר מה "ששבעה לה נפשנו" (כי הוא דבר הפולח ובוקע בעומק הנפש), מה "שהלעג של השאננים" הוא "הבוז לגאיונים", שכבר באנו למדרגה התחתונה כ"כ עד שמה שהשאננים מלעיגים על צרותינו זה נעשה בוז לגאיונים שבהם, שבעלי הגאוה שביניהם מבזים אותם על שישימו לב ללעוג מעם שפל כזה שאין אנו חשובים בעיניהם אף להיות נושא הלעג, כמו שיבזו איש נכבד שילעג על מי שהוא בתכלית השפלות:

ביאור המילות

"הלעג, הבוז". לעג גדול מבוז שהבוז יהיה גם בלב, ופי' הלעג של השאננים הוא הבוז לגאים, והנו"ן נוספת כנו"ן עליונים:
 

מנחת שי

לפירוש "מנחת שי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לגאיונים – "לגאי יונים" קרי, והוא חד מן ט"ו מלין כתוב מלה חדא וקריא תרתי.