מ"ג תהלים קכב א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי בית יהוה נלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד
שָׂ֭מַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י
  בֵּ֖ית יְהֹוָ֣ה נֵלֵֽךְ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שמחתי באומרים לי" - שמעתי בני אדם שאומרים מתי ימות אותו זקן וימלוך שלמה בנו ויבנה בית המקדש ונעלה לרגל ואני שמח

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שיר המעלות, שמחתי באומרים - אמר רבי משה: כי זה השיר אמרו דוד שיאמר עם הזמירות בבית השם בעת שיבנה הבית.

ור' ישועה אמר: כי זה בעבור הבית שהקים לו דוד בציון.

ויש אומרים: על הבית השלישי כל אחד מישראל אומרים: שמחתי באומרים - הם עולי רגלים.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שמחתי" - הוא מאמר בני הגולה שאומרים הן מאז שמחתי בעת שהיו אומרים לי נלך אל בית ה' בזמן הרגל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שיר המעלות לדוד", מדבר בשבח ירושלים, מצייר את האומה בכללה כגוף אחד המורכב מאיברים פרטים שונים וירושלים היא העיר שחוברה לה יחדיו ויתחברו האיברים הפרטים, להיות גוף שלם יחול בו רוח החיים ונפש המשכלת ונפש האלהית, והנה בית ה' הנמצא בה היא הכלי המכין את הגויה הכללית אל חול השכינה ונפש האלהית בה, אמנם העיר עצמה היא כלב ומוח בגויה אשר יכינו אותה אל קבלת נפש החים ונפש המשכלת, עפ"ז יאמר הנה "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך", מצד ששם ה' שכן והוא משכן השכינה והאלהות בקדש, אמנם.  

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

אין דור שאין בו ליצנים. בדורו של דויד מה היו פריצי הדור עושים? היו הולכים אצל חלונותיו של דויד, אומרים לו: דוד, דוד! אימתי יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והיה דויד אומר: אף על פי שמתכונים להכעיסני, יבוא עלי, אם לא הייתי שמח בדבריהם, שנאמר "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"