מ"ג תהלים קיט קיז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
סעדני ואושעה ואשעה בחקיך תמיד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
סְעָדֵ֥נִי וְאִוָּשֵׁ֑עָה
  וְאֶשְׁעָ֖ה בְחֻקֶּ֣יךָ תָמִֽיד׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

סעדני, ואשעה - תרגם אספר. והנכון בעיני: מגזרת שעשועים ונכפלה המלה כמו תשגשגי, ועי"ן היתה ראויה להיות בפתח קטן, אולי נקמצה בעבור אות הגרון.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"סעדני" - כשאתה תסעד אותי אהיה בוודאי נושע ותמיד אספר חוקיך כי יסורו ממני הטרדות המונעות 

מצודת ציון

"ואשעה" - ענין ספור כי ויספר תרגומו ואשתעי וכן ונשתעה ונראה יחדו (ישעיהו מא)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"סעדני", שהסעד הוא יותר מן הסמיכה, "ואושעה" לגמרי, באופן "שאשעה בחקיך תמיד", ע"י שלא אהיה טרוד במלחמה, ולא לבד במצות כי גם בחקים שאין להם טעם, וגם החקים כוללים דרכי תורה שבע"פ ומדרשות חכמים בהם אשעה לחקור בם תמיד:

""

  • (חקים)

ביאור המילות

"ואשעה". כמו ואשעה: