מ"ג תהלים קיט כא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גערת זדים ארורים השגים ממצותיך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים הַשֹּׁגִים מִמִּצְו‍ֹתֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גָּ֭עַרְתָּ זֵדִ֣ים אֲרוּרִ֑ים
  הַ֝שֹּׁגִ֗ים מִמִּצְוֺתֶֽיךָ׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

גערת - כמו שעשית אתה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"גערת" - ר"ל כי ראיתי אשר מעולם גערת בזדים ארורים אשר הם שוגים ממצותיך בעבור זדון לבם אשר לא למדו ולזה אתאוה אל משפטיך ללמדם ולעשותם 

מצודת ציון

"השוגים" - מלשון שוגג ומשגה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גערת", ונגד מה שהרשעים מצליחים והצדיקים מבוזים ושפלים, אמר הלא תמיד "גערת זדים ארורים" (הזדים הם המעיזים לחלוק בזדון על האמונה ועל תורת ה'), "השוגים ממצותיך" שהשגיאה היא בעיון כנ"ל כמו וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה, שהוא על הוראה שמורים לעבוד ע"ז, שבזה שוגים מכל המצות שעבודה זרה שקולה כנגד כל המצות, ואתה גערת בם בעונשים:


  • (עדות)

ביאור המילות

"השוגים". בעיון, כנ"ל יו"ד, והגערה שבאה בלא ב' אחריה היא ענין השחתה: