מ"ג תהלים קיט יג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בשפתי ספרתי כל משפטי פיך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּשְׂפָתַ֥י סִפַּ֑רְתִּי
  כֹּ֗֝ל מִשְׁפְּטֵי־פִֽיךָ׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בשפתי - דבק עם הפסוק העליון למדני חקיך כי אתה תדע מנהגי שספרתי ולמדתי משפטיך לאנשי דורי.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בשפתי" - כי משפטי התורה ספרתי בשפתי ללמדם לזולתי א"כ כשתלמדני אועיל גם לזולתי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בשפתי" ונגד חלק המשפט שאמר אודך ביושר לבב בלמדי משפטי צדקך שהשיג אותם בבינתו ולמד אותם, הוסיף עתה, שכבר הגיע בהם לידיעה ברורה, עד שידע אותם מן השפה ולחוץ, עד "שבשפתי ספרתי משפטי פיך", ומבואר אצלנו בפי' משלי שהשפה היא החיצונית נגד הפה, והשפה תרמוז על דברי דעת, והפה על דברי חכמה, והלשון על דברי בינה, ועז"א שמשפטי פיך היינו המשפטים שהם בנוים על יסודות החכמה שמכונים בפה, שהוא כבר השיג אותם בבינתו, כמ"ש אודך ביושר לבב שהיא הבינה כנ"ל, הוסיף בידיעתם עד שבאו אצלו לכלל דעת, שהיא ידיעה ברורה כידיעת המוחשים והמושכלות ראשונות, עד שספר אותם בשפתיו, ואמר ספרתי, כי יש הבדל בין סיפור להגדה, שהספור בא גם על דבר ידוע שיספר ענינו באורך, וכן היו אצלי כדברים ידועים שאספר פרטיהם וחלקיהם באורך:

""

  • (עדות)

ביאור המילות

"בשפתי". ההבדל בין ספור להגדה למעלה (י"ט ב'):