מ"ג תהלים קיח ח

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טוב לחסות ביהוה מבטח באדם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהוָה מִבְּטֹחַ בָּאָדָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ט֗וֹב לַחֲס֥וֹת בַּיהֹוָ֑ה
מִ֝בְּטֹ֗חַ בָּאָדָֽם׃

רש"י

"טוב לחסות בה' וגו'" - חסיון זה אינו אלא לשון חסיון צל ודבר מועט הוא "מבטח" - דבר בריא וסמך חזק ואעפ"כ לחסות בה' טוב מהבטחת בני אדם

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(ח-ט) "טוב", מזה מבואר "כי טוב לחסות בה", ור"ל הבוטח באדם הוא בוטח בו ועדיין לא ימצא בו מחסה, שהחסיון מורה שכבר חוסה בצלו, אבל הבטחון בה' הוא חסיון, כי בבטחונו כבר ימצא בו מחסה ועז, ועז"א "שטוב לחסות בה' מבטוח באדם", אחר שבאדם הוא רק בטחון לא מחסה, ובאר שהבטחון באדם אינו טוב מצד שני דברים,

א) מפני שיש ספק אם יעשה בקשתו וזה באדם דעלמא, ואף אם בוטח בנדיבים שהנדיב דרכו להתנדב ולעזור, בכ"ז "טוב לחסות בה' גם מן הבטחון בנדיבים", מפני טעם השני שהגם שהנדיב יתנדב לעזרו יוכל להיות שלא יהיה בכחו לעזור:

ביאור המילות

"לחסות, מבטוח". החסיון הוא בפועל, אחסה בסתר פניך, והבטחון הוא בטחון בלב:

<< · מ"ג תהלים · קיח · ח · >>