מ"ג תהלים קיד א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לעז

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּצֵ֣את יִ֭שְׂרָאֵל מִמִּצְרָ֑יִם
  בֵּ֥ית יַ֝עֲקֹ֗ב מֵעַ֥ם לֹעֵֽז׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מעם לועז" - עם שפת לשון אחר שאינו לשון הקודש וחבירו את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה וגו' (שם לג) ונו"ן ולמד נחלפות זו בזו כמו נשכה שהוא לשכה בספר עזרא (נחמיה יג)

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בצאת ישראל - לועז מדברי רז"ל, כמו לעז על בניה או ללועזות.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בצאת" - בעת יצאו ישראל ממצרים

"בית יעקב" - כפל הדבר במ"ש 

מצודת ציון

"לועז" - כל שפת לשון עם זולת לשון הקודש תקרא לועז ובמשנה קורין אותה ללועזות בלעז (מגילה יז)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בצאת", (חלק ב' עד ואלהינו בשמים), יספר כי ההשגחה הפרטית הזאת התחיל בישראל מעת שיצאו מארץ מצרים, שמאז הפלם ה' לחלקו ויצאו מהנהגת המערכת ואז הפליא עמהם בהנהגה נסיית באותות ומופתים עד שראו כולם שה' משגיח בעולם. עפ"ז יתרעם שהגם שעתה אין אנו ראויים לזה עפ"י מעשינו, למה לא יעשה בעבור שמו הגדול שלא יהיה חילול השם.

"בצאת ישראל ממצרים" אז נעשה דבר זה מהנסים והנפלאות וההשגחה הפרטית, "בית יעקב", מורה על ההמון, וזה הבדלו מן ישראל שמורה על אנשי המעלה, "בית יעקב", ההמונים "יצאו מעם לועז" כי היו מעורבים עמהם, וישראל הגדולים כמו שבט לוי והזקנים לא היו מעורבים עמהם ויצאו רק מארץ מצרים:

ביאור המילות

"ישראל, יעקב". ע"ל י"ד ז':