מ"ג תהלים קיד ב


<< · מ"ג תהלים · קיד · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָיְתָ֣ה יְהוּדָ֣ה לְקׇדְשׁ֑וֹ
  יִ֝שְׂרָאֵ֗ל מַמְשְׁלוֹתָֽיו׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"היתה יהודה לקדשו" - לקח יהודה לגורל חבלו וקדושתו ואף הם קדשו שמו בירידת הים כענין שנאמר (לעיל ס"ח) שרי יהודה רגמתם וכמו כן נדרש באגדה מקרא זה היתה יהודה לקדשו שקפץ נחשון לתוך הים ואמר אני ארד תחלה וזהו שאמר היתה יהודה לקדשו

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

היתה יהודה - לשון נקבה, כמו: ותרא בגודה אחותה יהודה.

והזכיר יהודה - כי הוא גבר באחיו.

ישראל ממשלותיו - ממשלת כהנים ועדת יהודה לקדשו, כמו: וגוי קדוש.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"היתה" - בעת ההיא היה יהודה עם קדושו וישראל בכללו עם ממשלתו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"היתה", ר"ל אז נהיתה הדבר הזה, "יהודה לקדשו", מה שהתנהג ה' בקדשו זה גרם יהודה, שהקדושה אצל ה' מורה שמתרומם על ההנהגה הטבעיית להנהיג בדרך הקדוש כפי המעשים, זה גרם יהודה שמסר נפשו על קדושת השם, וכן התנהג ה' עמהם, "וישראל" גרם "ממשלותיו", מה שהראה ה' ממשלותיו למשול על הטבע ולעשות נסים ונפלאות, זה נהיה ע"י ישראל, כי על ידי מעשיהם.

ביאור המילות

"היתה". ר"ל היתה הדבר הזה, יהודה היה הסבה לקדשו, והקדושה אצל ה' מורה על התרוממות על הטבע, וכן הממשלה מציין זה (ע"ל קמ"ה י"ג):
 

<< · מ"ג תהלים · קיד · ב · >>