מ"ג תהלים קיג ה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מי כיהוה אלהינו המגביהי לשבת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִי כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִ֭י כַּיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ
  הַֽמַּגְבִּיהִ֥י לָשָֽׁבֶת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מי כה' אלהינו" - בשמים ובארץ שהוא מגביהי לשבת ומשפיל לראות מגביהי משפילי מקימי להושיבי מושיבי כלם יו"ד יתירה בהם

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


מי - יש אומרים: כי המגביהי פועל עומד, כמו: אם תגביה כנשר. והאמת שהוא פועל יוצא והפעול הוא קנך. א"ר משה: כי פעול המגביהי הוא כבודו יו"ד המגביהי כיו"ד חצבי מרום ואמר כי כן הפירוש המגביהי לשבת בשמים המשפילי לראות בארץ וכמוהו אבני שוהם לאפוד ואבני מילואים לחשן. ולפי דעתי: שהוא כמשמעו.

המגביהי - מקום שבתו.

ובשמים ובארץ - הכל שפלים נגדו וטעם לראות כי הכל ידע, כמו הדבר הנראה וזה הוא הכתוב בתורה, הוא אלהי האלהים ואחריו: עושה משפט גר יתום:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"מי כה'" - מי עניו כמוהו כי אף אם אמנם הוא מגביה א"ע לשבת מעל השמים

מצודת ציון

"המגביהי" - היו"ד יתירה וכן המשפילי מקימי להושיבי מושיבי ואמרו כי תוספת היודי"ן הוא מצחות הלשון

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"מי כה' אלהינו המגביהי לשבת (בשמים ובארץ), המשפילי לראות בשמים ובארץ", ר"ל שגדלו הוא כ"כ בלתי בעל תכלית, עד שאין הבדל אצלו בין השמים והארץ, שכמו שמגביה לשבת מן הארץ כן מגביה לשבת מן השמים, וכמו שצריך להשפיל לראות בארץ כן צריך להשפיל לראות בשמים, שלפי גדלו הבלתי בעל תכלית אין הבדל בין השמים והארץ אצלו, ולא יתכן לאמר שהוא קרוב אל השמים יותר מאל הארץ:


ביאור המילות

"המגביהי". כל אלה היודי"ן נוספות, ולדעתי היו"ד הנוסף מורה כעין תואר על קביעות הפעולה. שוכני סנה. חוצבי מרום קברו, וכדומה:

 

<< · מ"ג תהלים · קיג · ה · >>