מ"ג תהלים קיא ג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוד והדר פעלו וצדקתו עמדת לעד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוֹד וְהָדָר פָּעֳלוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הוֹד־וְהָדָ֥ר פׇּעֳל֑וֹ
  וְ֝צִדְקָת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הוד - אע"פ שמעשיו גדולים דרושים הם לדורשיהם ומבוארים, כי פועל השם נראה לעין, על כן הוד והדר.

וטעם וצדקתו – שכל פעלו צדק.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מצודת דוד

"עומדת לעד" - היא דבר המתקיימת לעולם משא"כ צדקת בשר ודם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק


"הוד והדר פעלו", אולם פעלו, שהוא מה שעדיין פועל ועוסק בהבריאה בתמידות והיא בריאה חדשה בכל רגע, בפעלו זה נמצא הוד והדר, שמבואר אצלנו שההוד הוא הפנימי, וההדר הוא ההדר החיצוני, ר"ל שפועל בין בחיצוניות הדברים לפי מה שאנו משיגים אותם בחושינו נמצא הדר חיצוני המתפשט על כל פעולותיו, ובין ההוד הפנימי של כחות הפנימיות הנצפנים במעשיו אשר עין חוקר לא יביטם.

"וצדקתו עומדת לעד", מבואר אצלנו שהצדקה הנאמרת אצל ה' תרמוז אל המעשים הנשגבים שיעשה לפי האלהות שבו לא לפי ההשקף על הנבראים, ויען שבעניני הנפלאות שיבואר אח"ז יביט על סדר מעשה הנבראים, יאמר שלא כן במעשיו ופעולותיו אשר ערך בהסידור הטבעיי בו ישקיף על אלהותו כפי מה שרצה ברצונו הפשוט לפי מדתו האלהית, וזאת לא תשתנה כל ימי עולם והיא עומדת בקביעות. הפך הנפלאות שאינם קבועים לעד, ובצדקה זו יעמיד את הבריאה תמיד ולא ימושו חקיה כל ימי עולם:  

<< · מ"ג תהלים · קיא · ג · >>