אבן עזרא על תהלים קיא

פסוק א

עריכה


הללויה אודה ה' - הללויה דברי המשורר הללו יה כמוני, כי אני אודה השם בכל לב.

בסוד ישרים - בסתר.

ועדה - בגלוי וזה הוא שאודה לאמר.


פסוק ב

עריכה


גדולים מעשי ה' דרושים - מבוארים. אמר ר' מרינוס: כי חפציהם על משקל זקניהם. והטעם: שימצא בהם הדורש כל חפציו שידרוש כמו וכל חפצים לא ישוו בה.


פסוק ג

עריכה


הוד - אע"פ שמעשיו גדולים דרושים הם לדורשיהם ומבוארים, כי פועל השם נראה לעין, על כן הוד והדר.

וטעם וצדקתו – שכל פעלו צדק.


פסוק ד

עריכה


זכר - הטעם בכל דור יעשה זכר לנפלאותיו שעשה במצרים, שהוא חנון ורחום לחון הצועקים אליו, כמו: ושמעתי כי חנון אני:

פסוק ה

עריכה


טרף - דבר וינצלו את מצרים, כמו: הטריפני, טעם יזכור לעולם בריתו הוא ברית בין הבתרים ושם כתיב: ואחרי כן יצאו ברכוש גדול.


פסוק ו

עריכה


כח - הטעם שהשם עושה חסד ומשפט וצדקה וזה הוא שהגיד לעמו ללכת אחריו לתת להם כדרך כי לא באתם עד עתה וכתוב: כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען, ושם כתוב: את משפטי תעשו והנה פירש כח מעשיו.


פסוק ז

עריכה


כל פיקודיו - הם התורות והמצות הנטועות בלב כל האדם, על כן אמר: עמהם נאמנים.


פסוק ח

עריכה


סמוכים - השם סומכם לעד, על כן יעמדו והוא עשה באמת ובדרך ישר.


פסוק ט

עריכה


פדות - טעם פדות לעולם ישלח פדות לעמו והם השומרים בריתו, כי בריתו לעולם עומדת והוא קדוש, ולא יוכל נברא לחלל בריתו, על כן מלת ונורא.


פסוק י

עריכה


ראשית - בעבור שהזכיר שהוא נורא אמר ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב יש לכל עושי פקודיו וכל אחד מהעושים תהלתו עומדת לעד כמו בנות צעדה עלי שור ויתכן שישוב וי"ו תהלתו אל שכל טוב. ורבי משה אמר: כי ה"א ומ"ם עושיהם שבים אל החכמה והיראה והטעם כי העושים כפי חיובם וכדרך שיודו.