מ"ג תהלים קיא ד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זכר עשה לנפלאתיו חנון ורחום יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו חַנּוּן וְרַחוּם יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זֵ֣כֶר עָ֭שָׂה לְנִפְלְאוֹתָ֑יו
  חַנּ֖וּן וְרַח֣וּם יְהֹוָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זכר עשה" - קבע לישראל שבתות ומועדים ומצות שנאמרו בהם וזכרת כי היית במצרים (דברים ט"ו) לפי שהוא חנון ורחום על בניו וחפץ להצדיקם

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

זכר - הטעם בכל דור יעשה זכר לנפלאותיו שעשה במצרים, שהוא חנון ורחום לחון הצועקים אליו, כמו: ושמעתי כי חנון אני:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מצודת דוד

"חנון" - כי הוא חנון ורחום ולזה עשה זכרון על הנסים למען ייטיבו דרכם ויקבלו שכר

"זכר עשה לנפלאותיו" - כמ"ש במן קח צנצנת וגו' והנח אותו וגו' למשמרת (שמות יז) למען יהיה לזכרון

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק


"זכר עשה לנפלאותיו", אמנם הנפלאות שהם למעלה מדרך הטבע לא יעשם ה' תמיד, ולא ישנה את הטבע רק בעת מן העתים לפי הצורך להודיע לבני האדם גבורותיו, וזה זכרו לדור, שע"י הנפלאות יזכרו שהוא הבורא והוא היכול לשנות את הבריאה, וע"כ לא יעשם תמיד אחר שהם רק לזכר, וכל שיזכרו נפלאותיו אין צריך עוד להם, וזה יעשה מצד שהוא "חנון ורחום", ר"ל אם מצד החנינה כמו שעשה להאבות שמצאו חן בעיניו, אם מצד הרחמים כמו שעשה בעת יציאת מצרים מצד שרחם על ענים וצרתם:

ביאור המילות

"זכר". ע"ל קל"ה י"ג:
 

<< · מ"ג תהלים · קיא · ד · >>