מ"ג תהלים קט כט


<< · מ"ג תהלים · קט · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִלְבְּשׁוּ שׂוֹטְנַי כְּלִמָּה וְיַעֲטוּ כַמְעִיל בָּשְׁתָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִלְבְּשׁ֣וּ שׂוֹטְנַ֣י כְּלִמָּ֑ה
  וְיַעֲט֖וּ כַמְעִ֣יל בׇּשְׁתָּֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויעטו כמעיל" - העוטה ועוטף כל הגוף לכל לבוש

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ילבשו - כל שוטני מהיום. והטעם: אחרים מלבד אלה, כי כבר הזכיר על אלה ויבושו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בשתם" - הבושת אשר תבוא עליהם יעטוף אותם מסביב כעטיפת המעיל 

מצודת ציון

"כמעיל" - שם מלבוש מה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ילבשו שוטני כלמה", הכלימה היא מאחרים, והבושה היא מעצמו, והלבוש היא מלמטה, והמעיל עוטה בו מלמעלה, וא"כ הדרך הוא "שלובש בושה ועוטה כלמה", ודוד בקש בהפך "שילבשו כלמה ויעטו בושה", ר"ל שלא תהיה הכלימה כמעיל שהוא מלמעלה על חיצונית הבגדים, ר"ל כדבר הבא מבחוץ שיצוייר שמכלים על לא דבר, רק יהיה כלבוש המכוון לגופו וקרוב אליו, כי תהיה כלימה אמתיית מכוונת למדתם, וכן הבושה לא תהיה כבגד פנימי שאינו מתראה רק אל הלובש, רק כמעיל שתראה בשתם בגלוי:

ביאור המילות

"כלמה, בשתם". הכלימה מאחרים והבושה מעצמו (למע' מ"ד ט"ז):
 

<< · מ"ג תהלים · קט · כט · >>