מ"ג תהלים קטו יב


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהוה זכרנו יברך יברך את בית ישראל יברך את בית אהרן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהוָה זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְהֹוָה֮ זְכָרָ֢נוּ יְבָ֫רֵ֥ךְ
  יְ֭בָרֵךְ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל
    יְ֝בָרֵ֗ךְ אֶת־בֵּ֥ית אַהֲרֹֽן׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ה' - אמר ר' משה: כי זכרנו - הזכרים שלנו ויברך בית ישראל - הנקבות. ואין זה נכון, כי בית אהרן אינם נקבות איש וביתו בכל המקרא רק זכרנו מגזרת זכירה והאות על זה שהוא קמוץ, כי אילו היה מגזרת זכרים היה הרי"ש בקמץ קטן, רק הטעם השם שזכרנו תמיד הוא יברך אלה הבוטחים בו ושב להזכירם.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ה' זכרנו" - ה' אשר זכרנו מעולם הוא יברך וחוזר ומפרש את מי יברך ואמר יברך את בית ישראל וגו'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ה'", עפ"ז יאמר שה' ע"י "זכרנו", ר"ל ע"י שיזכור אותנו ע"י הבטחון שאנו בוטחים בו, עי"כ "יברך" אותנו מחדש, וגם הברכה הזאת תהיה כפי הבטחון ומעלת הבוטח, "שיברך את בית ישראל, ויברך" בברכה מיוחדת גבוהה ממנה "את בית אהרן" וכן.