אבן עזרא על תהלים קטו

פסוק א

עריכה


לא לנו ה' לא לנו - עבורינו, כמו: אמרי לי.

כי לשמך - שהוא נקרא עלינו תן כבוד וזה שתעשה בעבור חסדך.


פסוק ב

עריכה


למה, נא - עתה וכבר פירשתיו.


פסוק ג

עריכה


ואלהינו בשמים - בעליונים, או בעבור כי מן השמים תבאנה כל הגזרות בארץ.


פסוק ד

עריכה


עצביהם - הזכיר גדולות השם ושאין כח לאלהי העמים וקראם עצבים, כי הם לעצבון לעובדיהם ולא יועילם.

מעשה ידי אדם - דרך קלון להם שיעבדו מעשיהם.


פסוק ה

עריכה


פה - והמציירים נכבדים מהם, כי הם ירגישו גם ידברו.


פסוק ו

עריכה


אזנים - הזכיר ארבע הרגשות והניח האכילה, כי אין צורך לה.


פסוק ז

עריכה


ידיהם - כנגד ידיהם ורגליהם.

וטעם יהגו – אפילו לא יהגו כיונה גם עוף אחר.


פסוק ח

עריכה


כמוהם - דרך תפלה.


פסוק ט

עריכה


ישראל - אמר: בטח, כנגד כל אשר בוטח בהם. אמר בן בלעם: כי עזרם ומגינם הוא היה ראוי להיותו עזרכם ומגנכם הוא. והנכון בעיני: שהוא כך ישראל בטח בה' כי הוא לעולם עזר לישראל ומגנם כמו: מגן עזרך.


פסוק י

עריכה


בית - אחר שהזכיר ישראל, הזכיר קדושיו, והם בית אהרן.


פסוק יא

עריכה


יראי - אחר כן כלל ליראי השם בכל עם ועם.


פסוק יב

עריכה


ה' - אמר ר' משה: כי זכרנו - הזכרים שלנו ויברך בית ישראל - הנקבות. ואין זה נכון, כי בית אהרן אינם נקבות איש וביתו בכל המקרא רק זכרנו מגזרת זכירה והאות על זה שהוא קמוץ, כי אילו היה מגזרת זכרים היה הרי"ש בקמץ קטן, רק הטעם השם שזכרנו תמיד הוא יברך אלה הבוטחים בו ושב להזכירם.


פסוק יג

עריכה


יברך - וטעם הקטנים - שיהיו שוים בברכה עם הגדולים.


פסוק יד

עריכה


יוסף - הנה פירש מה היא הברכה, כי היא תוספת ולהפך הקללה - היא חסרון.


פסוק טו

עריכה


ברוכים - שב לפרש כי התפלה שהתפלל לברכם תתקים.

וטעם עושה שמים וארץ – שתקן היבשה והרקיע, כמו: ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים והנה הטעם כי הוא מושל בעליון ובשפל והוא יברך אתכם.


פסוק טז

עריכה


השמים - אמר רבי משה: כי השמים כמו מקום. ואני כבר פירשתיו בספר השם, כי שמים על מתכונת שנים וגזרתו משם, בעבור שני מקומות בסדן שהם נטועים. וכן כתוב: לנטוע שמים וליסוד ארץ, וחסרי דעה חשבו כי ממשלת האדם בארץ כממשלת השם בשמים ולא דברו נכונה, כי מלכות השם בכל משלה רק פירוש נתן לבני האדם - שהאדם כמו פקיד אלהים בארץ, על כל מה שיש בה והכל בדבר השם.


פסוק יז

עריכה


לא - טעם השם כח נשמה באדם, נתן בידו החיות והצמחים להכיר מעשה השם ולהללו בעודו חי.

יורדי דומה - מקום כריתות וארץ גזירה כמו ודמיתי אמך. ויש אומרים: כי הוא מגזרת ולא דומיה לי, ואל תתני דמי לו ואף כי אחריו כתוב -

פסוק יח

עריכה


ואנחנו - זאת הברכה היא בפה, להודות כי נשמת הצדיק לעולם תהלל את השם.