מ"ג תהלים קטו ז


<< · מ"ג תהלים · קטו · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא יהלכו לא יהגו בגרונם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְדֵיהֶ֤ם ׀ וְלֹ֬א יְמִישׁ֗וּן
  רַ֭גְלֵיהֶם וְלֹ֣א יְהַלֵּ֑כוּ
    לֹא־יֶ֝הְגּ֗וּ בִּגְרוֹנָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולא ימישון" - לשון ימושני אבי (בראשית כ"ז)

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ידיהם - כנגד ידיהם ורגליהם. וטעם יהגו – אפילו לא יהגו כיונה גם עוף אחר.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ידיהם" - עם כי ידיהם עשויים המה הלא לא ימששון בהם 

מצודת ציון

"ימישון" - מלשון משוש ונגיעה בדבר מה וכן אולי ימושני אבי (בראשית כז)

"יהגו" - ענינו קול צפצוף וכן אהגה כיונה (ישעיהו לח)ר"ל אפילו קול צפצוף בעלמא אין בהם

"בגרונם" - בצוארם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ידיהם ולא ימישון", וגם אין משמשים בכלי התנועה כי "רגליהם לא יהלכו", וגם אין להם אפילו דבור פנימי והגיון בסתר, כי "לא יהגו בגרונם", שההגיון הוא צפצוף חלוש ממוצע בין הדבור והשתיקה:

ביאור המילות

"ימישון". ענין מישוש בידים, ומשתתף עם מששת את כל כלי.

" יהגו". הוא ממוצע בין הדבור והמחשבה, כמ"ש בפתיחה לס' מלות ההגיון:
 

<< · מ"ג תהלים · קטו · ז · >>