מ"ג תהלים קד כה


<< · מ"ג תהלים · קד · כה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זֶ֤ה ׀ הַיָּ֥ם גָּדוֹל֮ וּרְחַ֢ב יָ֫דָ֥יִם
  שָֽׁם־רֶ֭מֶשׂ וְאֵ֣ין מִסְפָּ֑ר
    חַיּ֥וֹת קְ֝טַנּ֗וֹת עִם־גְּדֹלֽוֹת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ורחב ידים" - רחב מקום לריי"ש בלע"ז

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"חיות וגו'" - כי כל מה שיש ביבשה יש בים

"שם רמש" - שם יש רמש והזזת בריות ואין מספר להם

"זה הים" - הים הזה הידוע והנראה גדול הוא באורך ורחבת מקום 

מצודת ציון

"ידים" - ר"ל מקום

"רמש" - ענין הזזה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זה הים", עתה ידבר מן הנבראים אשר בים, הנה "הים גדול ורחב ידים", גם אותו לא הנחת ריק מבריאות ופלאי מעשיך, "שם רמש ואין מספר", שהגם שלברואי הים לא הכינות לכל אחד מעון מיוחד והגדול מחברו בולע את חברו, לעומת זה "שם רמש בלי מספר", שההפראה של הדגים אין מספר לו, שבמעי דגה אחת ימצאו ביצים כמה מליאן, עד שלכן "חיות קטנות עם גדולות", ישכנו הקטנות ביחד עם הגדולות, והגם שהגדולים בולעים בכל יום כמה רבבות מן הקטנים בכ"ז לא יכלו מיניהם, שהדג הגדול (וואלפיש) מאכלו הדגים הקטנים (הערינג) אבל הם מתרבים במספר כ"כ עד שיצר להם המקום בים הקרח ויצאו לאיים רחוקים מספר רב ועצום כנודע:

 

<< · מ"ג תהלים · קד · כה · >>