מ"ג תהלים קד יט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עָשָׂ֣ה יָ֭רֵחַ לְמוֹעֲדִ֑ים
שֶׁ֝֗מֶשׁ יָדַ֥ע מְבוֹאֽוֹ׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
והזכיר השמש והירח ולא הכוכבים, כי אלה שניהם המושלים וטעם להזכירם במקום הזה, כי הם סבת הגשמים כפי תנועתם ומבט המשרתים עליהם וכפי תולדת המזלות שיהיו בהם.
ופירוש עשה ירח למועדים – כי אחר התחברו עם השמש מועדים ידועים בסוף כל חדש יתחדש הירח ולא כן הכוכבים, וכפי תוספת אורו וחסרונו יתחדשו דברים במתכות ובצמחים ובחיים, וכפי נטות השמש בצפון או בדרום, יתחדשו שינויים בכל מקומות היישוב.
יש אומרים: כי השם לבדו ידע מבוא השמש וזה איננו נכון, כי ידוע הוא מבואו בראיות גמורות, רק ספר ללבנה שינויים רבים באורה ותנועותיה ודרך אחד לשמש לזרוח ולשקוע, ועת שקיעתה אז הוא חשך, וזה הוא -מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"למועדים" - למנות ע"י מועדי ה' לפי עת חדושה
"ידע מבואו" - יודע הוא דרך בואו ולא שנה סדר מהלכו ולא כן הירח כי פעמים בא בארוכה פעמים בקצרה כן ארז"למלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •