מ"ג תהלים קב יד
<< · מ"ג תהלים קב · יד · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַתָּ֣ה תָ֭קוּם תְּרַחֵ֣ם צִיּ֑וֹן
כִּי־עֵ֥ת לְ֝חֶֽנְנָ֗הּ כִּי־בָ֥א מוֹעֵֽד׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
אתה - כאשר הזכיר כסאו בשמים הזכיר כסאו בארץ במקום ציון, כדרך מקום מקדשינו כן הבטחתנו שתעמוד ציון לעולם בשכון כבודך שם. ואמר: תקום כנגד תשב כי זה יהיה אחר קומו להלחם עם אויביו.
לחננה - שם הפועל ובא הסגול שהוא פתח קטן תחת גדול, כמו פן אכלך גם שניהם קלים בלי דגש.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אתה תקום" - לזה אשאל מעמך שאתה תקום ותרחם את ציון כי מעתה עת לחונן אותה כי בא הזמןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"אתה תקום", ר"ל הגם שאני לא לעולם אחיה, ולא אראה בנחמת ציון, ידעתי כי "אתה ה'" החי לעולם ובלתי משתנה, "תקום להושיע ציון", וזה מצד ג' דברים, או מצד הרחמים על עניה ושפלותה, ועז"א "תרחם ציון", או מצד החנינה בעתים מיוחדים לרצון שאז יתעורר לחונן גם הבלתי ראוי, ועז"א כי "עת לחננה", או עכ"פ אם לא יושעו קודם הזמן ע"י רחמים או עת רצון, בהכרח יושעו בבוא זמן הקץ האחרון המיועד מאת הנביאים, ועז"א "כי בא מועד", וכמ"ש בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך (ישעיה מ"ט) וכמש"פ שם: