מ"ג תהלים צד כג


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם יַצְמִיתֵם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֤שֶׁב עֲלֵיהֶ֨ם ׀ אֶת־אוֹנָ֗ם
  וּבְרָעָתָ֥ם יַצְמִיתֵ֑ם
  יַ֝צְמִיתֵ֗ם יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אונם" - אונסם כמו (איוב כא) יצפון לבניו אונו

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וישב, אונם - כמו: ועולתה קפצה פיה מן עול מגזרת און, מה שחשבו לעשות לי הביא השם עליהם. וטעם יצמיתם – פעמים שיש מהם שהצמיתה אותם הרעה שחשבו לעשות לי ויש מהם שיצמיתם השם בדרך אחרת, שלא עלתה על לבם.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אונם" - ענין כח כמו מצאתי און לי (הושע יב)

"יצמיתם" - ענין כריתה כמו אותו אצמית (לקמן קא) 

מצודת דוד

"יצמיתם ה'" - כאומר אף אם יתמהמה בוודאי יכריתם ולא יהיו נקיים מן ההכרתה

"וישב עליהם" - עליהם ישיב את גמול החמס שעשו בכח הזרוע

"וברעתם" - בהרעה עצמה שהביאו עלי בה יכריתם ה'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וישב", ועל הרשעים "ישב את אונם" וחמסם, ולא שיהיה העונש ע"י סבה שחוץ להם, רק "ברעתם יצמיתם" שהרעה עצמה תכרית אותם, ולא יהיה ע"י דרך הטבע רק "יצמיתם ה' אלהינו", כמ"ש טבעו גוים בשחת עשו נודע ה' משפט עשה כמו שפרשתי שם, גם יאמר שיכרתו משני טעמים,
  • א) מצד רעתם,
  • ב) מצד שהוא אלהינו המשגיח עלינו ויריב רבינו מני צר: