מ"ג תהלים צב טו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ע֭וֹד יְנוּב֣וּן בְּשֵׂיבָ֑ה
דְּשֵׁנִ֖ים וְֽרַעֲנַנִּ֣ים יִהְיֽוּ׃

"ינובון" - יצמחון "דשנים" - שמנים ורעננים יהיו ואז יגידו כי ישר ה'

עוד - והזקנים מהם שגבר עליהם היבושת עבודת השם תדשנם, כדרך: ולא נס לחה.

"עוד ינובון" - בימי זקנתם ירבו עוד תנובה והצמחה ויהיו דשנים ורטובים

"ינובון" - מלשון תנובה והצמחה

"דשנים" - שמנים

"ורעננים" - ענין לחות ורטיבות כמו והיה עלהו רענן (ירמיהו יז)

"עוד", והם "עוד ינובון" וישאו פרי גם "בשיבה" יולידו בנים לקיום המין והם עצמם "דשנים ורעננים יהיו" בכחות גופם שיוכלו לעסוק בתורת ה' לקיום אישם:

"ינובון". מענין פרי ותנובה.