מ"ג תהלים צב ז


<< · מ"ג תהלים · צב · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִֽישׁ־בַּ֭עַר לֹ֣א יֵדָ֑ע
  וּ֝כְסִ֗יל לֹא־יָבִ֥ין אֶת־זֹֽאת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"איש בער לא ידע" - את האמור למטה

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

איש - ראיתי כי איש בער לא ידע, מעשיך. וכסיל – הטעם כפול:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"איש בער וגו'" - וחוזר ומפרש וכסיל לא יבין את זאת והיא האמורה למטה 

מצודת ציון

"בער" - שוטה כבהמה מלשון אנחנו ובעירנו (במדבר כ)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ז-ח) "איש בער לא ידע ושהכסיל לא יבין" כי "בפרוח רשעים כמו עשב" הוא כדי "להשמדם עד עד", שהצלחת הרשעים בעוה"ז הוא שעי"ז ישמדו לעד, וזאת לא יבין הבער והכסיל, וזאת עצמו מעומק מחשבות ה' בעולמו שהכסיל לא יבין זאת כדי שיהיה מקום לבחירה ולשכר ועונש:

ביאור המילות

"בער לא ידע, וכסיל לא יבין". יש הבדל בין בער ובין כסיל, שהבער הוא אדם הבהמי ומשתתף עם ושלח את בעירה, אבל הכסיל יהיה לפעמים בעל דעה גדול (כמ"ש בפי' משלי בגדר הבדלי שמות כסיל אויל פתי) רק שאינו הולך בחקי החכמה מפני תאותו ורשעו, ויש הבדל בין ידיעה והבנה שהידיעה הוא בדבר המושג ע"י החוש או מושכלות ראשונות, והבינה הוא ע"י מופתי השכל, והכסיל יודע דברים שיושגו מן המאוחר אל הקודם ע"י הבחינה והנסיון, רק אינו רוצה להשתמש במופתי התבונה להבין גם בשכלו, והבער לא ידע אף דבר המושג בחוש:
 

<< · מ"ג תהלים · צב · ז · >>