מ"ג תהלים פט מה


<< · מ"ג תהלים · פט · מה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
השבת מטהרו וכסאו לארץ מגרתה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִשְׁבַּתָּ מִטְּהָרוֹ וְכִסְאוֹ לָאָרֶץ מִגַּרְתָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִשְׁבַּ֥תָּ מִטְּהָר֑וֹ
  וְ֝כִסְא֗וֹ לָאָ֥רֶץ מִגַּֽרְתָּה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"השבת מטהרו" - זריחתו כמו צהרים דמתרגמינן טיהרא וכמו (שמות כד) וכעצם השמים לטוהר "לארץ מגרתה" - השפלת והשחת כל לשון שחייה בתרגום יונתן מגר

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השבת מטהרו - מקדשו שהוא טהור, על משקל מקדש ה' כוננו ידיך ונחטף בקמץ בעבור אות הגרון.

ואמר מטהרו – כי אין בארץ מקום טהור כמוהו, וטעם הוי"ו כי הוא סבה ראשונה לבנות המקדש כי הוא הכין הכסף והזהב.

מגרתה - כמו תרגום: ימגר כל מלך.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"השבת" - בטלת אותו מזוהר הצלחתו והפלת כסאו לארץ 

מצודת ציון

"השבת" - ענין בטול כמו שבת נוגש (ישעיהו יד)

"מטהרו" - ענין זוהר וזכות כמו וכעצם השמים לטוהר (שמות כד)

"מגרתה" - ענין הפלה כמו ויפול רוכבו אחור (בראשית מ"ט) תרגומו וימגר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"השבת מטהרו", ר"ל כי בפעם הראשון שכבש את מלכי יהודה הגם שחרב מלך יהודה לא היה לו צור ותוקף וחידוד, עכ"פ היה לו טוהר ונקיות, שלא היה בה לכלוך וגיאול, (כי מה שנלחם נגדו טרם שנשבע לעבדו לא נחשב בזה כמפר אלה ושבועה) אבל אחר שנכנע תחתיו ונשבע לעבדו, והוא השיב צור חרבו שנית, ועבר על השבועה אשר השביעו נ"נ באלהים. עי"כ נשבת הטוהר של צור חרבו, כי נחשב כמפר אלה וברית, ועי"כ "כסאו לארץ מגרתה", ונשבת מלכות יהודה מכל וכל, ויותר מזה כי.

ביאור המילות

"מטהרו". ענין זכות ונקיות, כמו כעצם השמים לטוהר, והראוי בלא דגש כמו משמר מבצר.

"מגרת". הפלת, ואין לו ריע:
 

<< · מ"ג תהלים · פט · מה · >>