מ"ג תהלים פט לח

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן סֶלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כְּ֭יָרֵחַ יִכּ֣וֹן עוֹלָ֑ם
וְעֵ֥ד בַּ֝שַּׁ֗חַק נֶאֱמָ֥ן סֶֽלָה׃

רש"י

"ועד בשחק נאמן" - הירח והשמש עדים לו שכל זמן שהם קימים יתקיים מלכותו כמו שנאמר (ירמיהו ל"ג) אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה גם בריתי תופר את דוד עבדי

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

כירח - הזכיר השמש שהוא המאור הגדול וכאשר הוא עומד לעולם נגד השם, כן תעמוד מלכות דוד, גם הזכיר מאור הקטן. ומלת יכון – שבה אל זרעו ועולם כמו לעולם, והירח עד נאמן.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"ועד בשחק" - והיא קבועה לו בשחק לעד נאמן עד עולם שתתמיד בו המלוכה עד עולם כימי הירח וכפל הדבר לחזק

"כירח" - כמו הירח כן זרעו יכון עד עולם על כסא המלוכה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"כירח יכון עולם", היא נכונה גם בעולם התחתון כירח שהוא מוכנן לעולם, וגם בעת יאפיל אורו בסוף החדש יחודש אורו תכף, וכן בכל עת שתשקע כסא דוד ותאפיל לגמרי תשוב ותזרח בחדושה כבתחלה, "ועד בשחק נאמן", אחר שבאר איך החסד והאמונה שכרת ה' ברית לדוד נדמה אל החסד והאמונה השמורים במציאות העולם הכללי ושכסא דוד דומה אל השמש והירח בעולם הכללי, יאמר כמתאונן הנה העד אשר בשחק הוא נאמן וקיים, ורצוף בדבריו כונה תאומית, אם כפשוטו שהעד שהכין ה' לקיום הברית שהוא השמש והירח קיים בשחק, ואם כמתלונן שהעד אשר בשחק שהוא השמש והירח והחסד והאמונה שקיים למו נאמן וקיים, לא כן החסד והאמונה שהבטיח לבית דוד שהוא אינו נאמן וקיים, כמו שידבר בחלק הבא:

<< · מ"ג תהלים · פט · לח · >>