מ"ג תהלים פט כג


<< · מ"ג תהלים · פט · כג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא ישיא אויב בו ובן עולה לא יעננו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא יַשִּׁיא אוֹיֵב בּוֹ וּבֶן עַוְלָה לֹא יְעַנֶּנּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־יַשִּׁ֣יא אוֹיֵ֣ב בּ֑וֹ
  וּבֶן־עַ֝וְלָ֗ה לֹ֣א יְעַנֶּֽנּוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא ישיא אויב בו" - לא יגבור עליו להיות לו כנושה

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לא - אמר רבי משה הכהן: כי לא ישיא כמו משאת מאומה לא ישלוט בו נושה. יש אומרים: כי הוא מגזרת: זדון לבך השיאך.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לא ישיא" - לא יהיה לו כנושה לקחת עשרו 

מצודת ציון

"ישיא" - ענין הלואה כמו כי תשה ברעך (דברים כד)

"יעננו" - לשון ענוי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא ישיא אויב בו", יש הבדל בין צר אויב שונא, הצר הוא המציר בפעל, אם מחמת איבה, או לפעמים יהיה להנאתו, עד שיצויר צר שאינו אויב, והאויב אינו מציר בפעל רק נוטר איבה עליו, ויש הבדל בין אויב לשונא, האויב איבתו גלויה והשונא הוא בלב, סבת האיבה יהיה לרוב קנאה או מריבה או רעה שעשה לו, וסבת השנאה יהיה שמואס בו, או מפני מדותיו הפחותים או בלא טעם, עד שימצא שונא שאינו אויב דורש רעה, כי מצאנו שנאה גם על דברים הגיונים, שונא שקר, שונא בצע, ולא יתכן בם שם איבה, וימצא איבה בלא שנאה שישמור איבה על איש חמודות, שלולא האיבה לא היה גועל אותו, ויש הבדל בין שונא בקל ובין משנא בפועל, שמשנא מורה שמשניאו בעיני אחרים וממאיס מעשיו ומדותיו, ותחלה אמר שהאויב לא ישיא בו, שדרך האויב שלא לצור בעצמו ולא להשניאו, שזה נקרא צר או משנא, רק להודיע איבתו הגלויה ולהשיא בו משאת שוא ומדוחים, ונמצא אויב ובן עולה, האויב משיא בדבור, ובן עולה יעננו בענוים בפעל, עפ"ז אמר ששני אלה לא יריעו לו, וחוץ מזה גם אנכי אריב ריבו:

ביאור המילות

(כג-כד) "אויביו, צריו, משנאיו". הבדלם התבאר בכ"מ ותמצאם בספר זה (ח' ג', י"ג ה', י"ח ח', שם מ"א, כ"א ט', ל"ה י"ט, ל"ח כ', מ"ד ח', י"א, נ"ה י"ג, ס"ח ב', ס"ט ה', ע"ד י', פ"א ט"ו ט"ז, פ"ג ג', ק"ו י'):
 

<< · מ"ג תהלים · פט · כג · >>