מ"ג תהלים עח סג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּחוּרָ֥יו אָכְלָה־אֵ֑שׁ
וּ֝בְתוּלֹתָ֗יו לֹ֣א הוּלָּֽלוּ׃

"בחוריו אכלה אש" - עברתו

"לא הוללו" - לא נכללו לאפריון וחופה שמתו הבחורים במלחמה

"הוללו" - לשון הלולא בארמית ורבותינו דרשוהו על נדב ואביהוא ואין לבי מתיישב לפרשו כן שהרי כבר התחיל במשכן שילה

בחוריו - דימה מאכלת החרב למאכולת אש, כדרך: כי אש יצאה מחשבון.

וטעם וי"ו בחוריו - למות חסידים במלחמה.

ובתולותיו - שהיו צנועות, לא ראו חופות במות הבחורים.

"הוללו" - בית החופה נקרא בדרז"ל הלולא (כתובות ה') ע"ש שמהללים ומשבחים שמה את החתן ואת הכלה

"לא הוללו" - לא באו אל בית החופה כי חתניהן מתו במלחמה

"בחוריו" - אנשי המלחמה

"אכלה אש" - בערה בהם אש חמת ה' ומתו במלחמה

"בחוריו אכלה אש", כי במלחמת מצוה אפילו חתן יוצא מחדרו וכלה מחופתה ושם נפלו הבחורים, "והבתולות לא הוללו" בחופה:

"לא הוללו". שהיו מהללים אותה כלה נאה וחסודה:

(סג) "בחוריו אכלה אש"כו' וגם