מ"ג תהלים עח סג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּחוּרָ֥יו אָכְלָה־אֵ֑שׁ
וּ֝בְתוּלֹתָ֗יו לֹ֣א הוּלָּֽלוּ׃

"בחוריו אכלה אש" - עברתו

"לא הוללו" - לא נכללו לאפריון וחופה שמתו הבחורים במלחמה

"הוללו" - לשון הלולא בארמית ורבותינו דרשוהו על נדב ואביהוא ואין לבי מתיישב לפרשו כן שהרי כבר התחיל במשכן שילה

בחוריו - דימה מאכלת החרב למאכולת אש, כדרך: כי אש יצאה מחשבון.

וטעם וי"ו בחוריו - למות חסידים במלחמה.

ובתולותיו - שהיו צנועות, לא ראו חופות במות הבחורים.

"לא הוללו" - לא באו אל בית החופה כי חתניהן מתו במלחמה

"בחוריו" - אנשי המלחמה

"אכלה אש" - בערה בהם אש חמת ה' ומתו במלחמה

"הוללו" - בית החופה נקרא בדרז"ל הלולא (כתובות ה') ע"ש שמהללים ומשבחים שמה את החתן ואת הכלה

"בחוריו אכלה אש", כי במלחמת מצוה אפילו חתן יוצא מחדרו וכלה מחופתה ושם נפלו הבחורים, "והבתולות לא הוללו" בחופה:

"לא הוללו". שהיו מהללים אותה כלה נאה וחסודה:

(סג) "בחוריו אכלה אש"כו' וגם