מ"ג תהלים עח נו

מקראות גדולות תהלים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְנַסּוּ וַיַּמְרוּ אֶת אֱלֹהִים עֶלְיוֹן וְעֵדוֹתָיו לֹא שָׁמָרוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְנַסּ֣וּ וַ֭יַּמְרוּ אֶת־אֱלֹהִ֣ים עֶלְי֑וֹן
  וְ֝עֵדוֹתָ֗יו לֹ֣א שָׁמָֽרוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וינסו וימרו" - בימי השופטים

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

וינסו - עתה יספר איך מרו בני אפרים, על כן חרבה שילה.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וינסו", ובכל זאת שבו לנסות שנית אחר מות יהושע והזקנים, "וימרו את אלהים עליון", שהסתפקו שנית אם הוא אלהים עליון סבת הסבות, שלכן עבדו ע"ז בחשבם שהוא רק כח מכחות פרטים המושלים בתבל, "ועדותיו לא שמרו", שהם מה שהעידו בם הנביאים, וכן עדות של עונשי התורה:


 

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

(נו) "וינסו וימרו"כו'. אמר כי מעט מעט עזבו את ה' כי תחלה "וינסו"בענין ההשגחה ואחר כן "וימרו את אלקים"באומרם כי הוא "עליון"כי על השמים כבודו ואיננו משגיח למטה בארץ וזהו "וימרו את אלקים עליון"ועדיין היו שומרי מצותיו אך עוד מעט נמשך כי גם "עדותיו לא שמרו"הן המצות שהן עדות לישראל על השגחתו כענין שבת עדות על חדוש העולם וכיוצא בה:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וינסו וימרו" - בימי השופטים

<< · מ"ג תהלים · עח · נו · >>