מ"ג תהלים עח נו


<< · מ"ג תהלים · עח · נו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְנַסּוּ וַיַּמְרוּ אֶת אֱלֹהִים עֶלְיוֹן וְעֵדוֹתָיו לֹא שָׁמָרוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְנַסּ֣וּ וַ֭יַּמְרוּ אֶת־אֱלֹהִ֣ים עֶלְי֑וֹן
  וְ֝עֵדוֹתָ֗יו לֹ֣א שָׁמָֽרוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וינסו וימרו" - בימי השופטים

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וינסו - עתה יספר איך מרו בני אפרים, על כן חרבה שילה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וינסו וימרו" - בימי השופטים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וינסו", ובכל זאת שבו לנסות שנית אחר מות יהושע והזקנים, "וימרו את אלהים עליון", שהסתפקו שנית אם הוא אלהים עליון סבת הסבות, שלכן עבדו ע"ז בחשבם שהוא רק כח מכחות פרטים המושלים בתבל, "ועדותיו לא שמרו", שהם מה שהעידו בם הנביאים, וכן עדות של עונשי התורה:  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(נו) "וינסו וימרו"כו'. אמר כי מעט מעט עזבו את ה' כי תחלה "וינסו"בענין ההשגחה ואחר כן "וימרו את אלקים"באומרם כי הוא "עליון"כי על השמים כבודו ואיננו משגיח למטה בארץ וזהו "וימרו את אלקים עליון"ועדיין היו שומרי מצותיו אך עוד מעט נמשך כי גם "עדותיו לא שמרו"הן המצות שהן עדות לישראל על השגחתו כענין שבת עדות על חדוש העולם וכיוצא בה:

<< · מ"ג תהלים · עח · נו · >>