כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְשַׁלַּח־בָּ֨ם ׀ חֲר֬וֹן אַפּ֗וֹ
עֶבְרָ֣ה וָזַ֣עַם וְצָרָ֑ה
מִ֝שְׁלַ֗חַת מַלְאֲכֵ֥י רָעִֽים׃
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ישלח - רמז לרוב פחדם ממכת הברד כאשר הזכיר כל מגפותי אל לבך והלא תראה לא הודה פרעה לעולם לאמר: אני ועמי הרשעים, רק במכה הזאת והנה דימה אלה המגפות לעברת השם, ומשלחת מלאכי רעים בעבור האש כמו עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט.
ומלת מלאכי – אינה סמוכה, כאילו כתוב: מלאכי השם, כמו ביד נביאי כל חוזה.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ביאור המילות
"
חרון אפו, עברה, וזעם". זעם משתתף עם השמות המורים על העונש והקללה
(ישעיה י' ה'), וההבדל בין חרון אף ועברה שהעברה הוא שהכועס יעבור הגבול לכעוס גם על מי שלא חטא, כמ"ש בכ"מ כי בברד ניצול הירא את דבר ה' והניס מקנהו אל הבתים, לא כן הדבר הכה את כולם:
