מ"ג תהלים עח מז

מקראות גדולות תהלים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יַהֲרֹ֣ג בַּבָּרָ֣ד גַּפְנָ֑ם
  וְ֝שִׁקְמוֹתָ֗ם בַּחֲנָמַֽל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בחנמל" - שם ארבה ומדרשו בא חן ומל היה מולל את ירק העץ והעשב ואוכלו

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

יהרג - דרך משל כמו תכאיבו באבנים.

ושקמותם - לשון נקבות גם שקמים זכרים כמו נפשות נפשותם. אמר חסאון: כי בחנמל מין ממיני הארבה ופירש חנמל שתי מלות.

ולפי דעתי: כי בחנמל – אבן, כמו אבנים גדולות מן השמים, כי הוא כנגד ברד ויש לשקמים פרי כמו לתאנים ומלת חנמל רבעית.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)




ביאור המילות

"חנמל". מין ברד:

 

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

(מו - מז) וזה יאמר "ויתן לחסיל"כו' לומר שעל מה שנתן "לחסיל יבולם ויגיעם לארבה"היה מה שיהרוג בברד גפנם ושקמותם בחנמל ולא החטה והכוסמת, כי נשאר לתת לחסיל כו' ולא אמר שהכה הפשתה והשעורה בברד כי אם גפן ושקמה להכריח הענין:

והוא כי הנה מאמרנו זה יצדק במאמרם ז"ל שפלאות עשה ה' להשאירם ולא היה בטבע, אך פשטו של מקרא יראה כי להיותם עדיין לחים לא שברם הברד, על כן אמר לא כן הוא כי הלא "ויהרוג בברד גפנם"כי אין יחס הריגה בגפן אך הוא ששרף כל לחות שורשם כהרוג שהוסר לחות גופו, וכן "שקמותם"ששורש שקמה יורדת למטה בארץ כמה אמות כמו שאמרו ז"ל במ"ר, ועם כל זה ע"י מכת הברד באש מתלקחת בתוכו נשרף כל לחותו הרב שבקרב הארץ, א"כ צא ולמד כי קל וחומר הדברים כי מכל שכן שהיתה מכת הברד שורפת באש שתהלך ארצה כל לחות החטה והכוסמת, והברד מכה וגומר. אך הוי אומר כי פלאי פלאות נעשה בהם להשאירם ואין זה רק בשביל הארבה שיהיה לו מה יאכל:

ומה מתקו מאמרם ז"ל (שמות רבה יב ד) בזה "בחנמל"שהוא כשלש תיבות בא נח מל, שמיד שבא ונח כרת, שהענין יהיה להורות מה רב כח הברד ההוא שהשקמה שרטובה היא הרבה בבואו הכריתה, כלומר ומה יעשו חטה וכוסמת. וזה כתבנו על פסוק (שמות י) אשר התעללתי כו' לומר כי העולה על לב פרעה המצרי כי קצר כח המכה מלהתפשט עד אם כלה הכל והיה מוצא מקום להכביד את לבו, אך ה' ישחק לו. וזהו "אשר התעללתי במצרים" להשגיא לגוים, כי לא מבלתי יכולת לגמור הדבר היתה המכה מתקצרת כי אם כדי שע"י כן "ואת אותותי אשר שמתי בם", שהוא שכל אחת היתה מנחת מקום לחול המכה הבאה אחריה כמדובר:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"יהרוג" - הוא לשון מושאל על השבירה

"ושקמותם" - מין אילן תאנה כמו ובולס שקמים (עמוס ז)

"בחנמל" - הוא מין ברד

<< · מ"ג תהלים · עח · מז · >>